״סיפורים לפני השינה לילדות מורדות״ הוא אחד המקרים הנדירים בהם ספר מרגש אותי עוד לפני שקראתי אותו.
לפני שאסביר רק אציין שגם כשקראתי אותו הוא הוסיף לרגש אותי, לשמח ולמלא השראה.
״סיפורים לפני השינה לילדות מורדות״ הוא פרוייקט מיוחד במינו, שנוצר על ידי אלנה פאווילי, עיתונאית ויזמית בתחום המדיה, ופרנצ׳סקה קוואלו, סופרת ובמאית.
אלא שלפרוייקט הזה שותפים הרבה יותר מאשר שתי הנשים הללו.
״סיפורים לפני השינה לילדות מורדות״ יצא לאור בעזרת מימון המונים שבו גוייסו למעלה ממיליון דולר! השתתפו בגיוס אנשים מיותר משבעים מדינות!
אז מה יש בו בספר ״סיפורים לפני השינה לילדות מורדות״ הזה שריגש אותי כל כך( אותי ואת כל התומכים שלו ברחבי העולם…)?
זהו ספר על מאה נשים, מאה אגדות אמיתיות, מאה השראות מרחבי העולם וההיסטוריה.
נשים אשר כל אחת בתחומן פרצה דרך כזו או אחרת, כל אחת השפיעה על חיי רבים מאוד ואף על ההיסטוריה, לא פעם מבלי שידעה או התכוונה לכך.
כל סיפור כזה כתוב כאגדה, בעמוד אחד, ובעמוד שלידו איור של גיבורת האגדה וציטוט שלה.
האיורים אויירו כולם על ידי נשים. שישים מאיירות מרחבי העולם. ביניהן נועה שניר הישראלית.
תרגמה אותו לעברית רונית רוקאס, שגם הוציאה אותו לאור בהוצאת כנפיים, הוצאה שחתומה על ספרי איכות נהדרים, בעיקר, אבל לא רק, לילדים.
אגב, ההשראה בספר מתחילה בעיניי כבר בהקדשה:
על גיבורות הספר:
כאמור מדובר בנשים, לעיתים נערות, מכל רחבי העולם, (לצערי פרט למאיירת הישראלית לא מצאתי אף דמות ישראלית בספר, וחבל, כי בהחלט יש גם לנו גיבורות ראויות).
גם הזמנים בהן נולדו וחיו גיבורות הספר מגוונים, החל מתקופת הפרעונים ועד ימינו אנו.
יש בספר כמובן נשים רבות שמוכרות לנו, וגם הרבה מאוד נשים שאני אישית לא הכרתי, ושמחתי לגלות אודותיהן.
הנה חלק מהנשים המוכרות בספר:
איזבל איינדה, אירנה סנדלר, אסטריד לינדגרן, פרידה קאלו, יוקו אונו, מארי קירי, מלאלה יוספזאי, נינה סימון, מרגרט תאצ׳ר, רוזה פארקס, וירג׳יניה וולף, ועוד ועוד.
אחת הנשים המוכרות ביותר בספר היא הילרי קלינטון. לשמחתי הרבה, ביל לא מוזכר כלל באגדה. נכון, היא אשתו, אבל היא גיבורה בזכות עצמה( ואל תכנסו איתי כרגע לויכוחים פוליטיים בבקשה, הביטו רק דרך הפריזמה הנשית, שכן זהו לב הספר)
כך מתחילה האגדה אודות הילרי:
״היו היו ימים שבהם רק בנים יכלו להיות כל מה שהם רוצים: שחקני כדורגל, רופאים, שופטים, שוטרים, נשיאים.
באותם ימים נולדה באילינוי ילדה ושמה הילרי.״
וכך מסתיימת האגדה:
״היו ימים שבהם ילדות לא יכלו להיות כל מה שהן רוצות, אבל הימים האלה חלפו.״
הנה חלק מהגיבורות שלא הכרתי לפני שקראתי בספר הזה:
אן מקוסינסקי, ילידת 1997, קנדית, המציאה בהיותה נערה פנס שלא זקוק לסוללות , לשמש או לרוח, אך ורק לחום הגוף, חולמת להפיץ אותו בחינם בכל מקום בעולם שאין בו חשמל ולהשתמש בטכנולוגיה כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר.
קוי מאתיס. נולדה ב2007 בארצות הברית כילד חמוד, היום היא ילדה חמודה שהצליחה לגייס פסיקת שופט שיאשר לה להשתמש בשירותי הבנות בבית הספר, מאחר והיא תופסת את עצמה כבת.
אליסיה אלונסו, בלרינה ילידת קובה, נולדה ב1921. אליסיה היתה באמצע הדרך לקריירה מבטיחה כרקדנית בלט כשחלתה וראייתה אבדה כמעט לחלוטין.
למרות זאת הצליחה וחוללה בסיבובי הופעות בכל רחבי העולם ואף הקימה את להקת הבלט הלאומית של קובה. (מייד תראו בעצמכם)
סוניטה אליזאדה נולדה ב1996 באפגניסטן. כשהיתה בת עשר החלו הוריה במשא ומתן למכירתה(!) לנישואים. סוניטה התנגדה, אך מה שהציל אותה למרבה האירוניה היה המלחמה שפרצה באפגניסטן ושילחה אותה למחנה פליטים באיראן.
גם בהיותה בת שש עשרה ניסו הוריה לחתן אותה ושוב התמרדה, אך לא הסתפקה בכך. היא העלתה את הנושא למודעות כשכתבה שיר ״כלות למכירה״ והעלתה אותו ליוטיוב( גם אותו תראו מיד בעצמכם)
הסרטון הפך ויראלי, וסוניטה זכתה במלגה ללימודי מוזיקה בארצות הברית.
את הספר הזה צריכה לקרוא כל ילדה, יחד עם אחיותיה הגדולות, אמה, סבתה, וכן הכי טוב שגם אביה ואחיה יהיו שותפים לקריאה.
והנה כמובטח הריקוד של אליסיה אלונסו העיוורת
והנה ״כלות למכירה״ של סוניטה אליזאדה
