המשחק

כשסיימתי לקרוא את ספרה הקודם של דנה אבירם ״סלפי אחד יותר מדי״ כתבתי כאן,  בין היתר שאין ספק שהיא מכירה היטב הן את עולמם של בני הנוער והן את עולם הרשתות החברתיות.

עכשיו, לאחר שקראתי את ספרה החדש ״המשחק״ אני מוסיפה, אין ספק שהיא מכירה גם את עולם המשחקים של מציאות מדומה ומעל לכל היא כותבת בצורה סוחפת ומרתקת.

״המשחק״ הוא סיפורם של שמונה תלמידים בכיתה ט׳, אשר מקבלים הצעה מפתה מפי מורה חדשה בבית הספר, המציגה את עצמה בשם ניקול. עליהם להיכנס למשחק מחשב של מציאות מדומה, ולהתחרות זה בזה. המנצח יזכה להגשים את המשאלה הכי גדולה שלו.

8 הגיימרים מקבלים משקפיים, כפפות וטאבלט מיוחד וההרפתקאה מתחילה.

אלא שלא מדובר כלל במשחק תמים, והם נמצאים בסכנת חיים של ממש.

הרבה פעמים נשמעות טענות שהנוער בימינו לא קורא, ואני טוענת כשמציעים להם ספרים טובים ויודעים איך להגיש להם אותם הם קוראים ונהנים.

לו הייתי שרת החינוך( ותודה לאל שאני לא) הייתי מקדישה שעה בשבוע לקריאה משותפת. האמינו לי שבכיתה שבה המורה תקרא בקול את הספר הזה, ותעצור בשיא המתח, הם כבר ירוצו בעצמם להשיג את הספר.

הבעיה היחידה שלי עם הספר הזה, היא שהוא נגמר בשיא המתח ועכשיו אני צריכה לחכות לספר ההמשך, אז, דנה אבירם- אני מקווה שהוא כבר ממש קרוב לצאת לאוויר כי המתח לא בריא לי.

עדכון- הובטח לי שאכן הוא בהליך כתיבה בימים אלה.