שרית פליין
סיפורים קצרים, טומנים בחובם אתגר שונה מרומן, הן לקורא והן לכותב- להספיק להגיע עד ללב, לגעת בו, להשאיר השפעה כלשהי ולחזור לפני שיסתיים הסיפור.
כקוראת, על פי רוב אני מעדיפה את הגירסה הארוכה, ובכל זאת יש כמה ספרי סיפורים קצרים עליהם אני ממליצה בפה מלא, לא רק לשוחרי הז׳אנר.
תמונות משפחה/ מאיה ערד.
מאיה ערד בחרה את נושא המשפחה, שמייצר אינסוף דרמות, התמקדה דווקא במה שלכאורה אין בו דרמה יוצאת דופן, ובכתיבתה הנפלאה בנתה לנגד עיני הקורא תמונות תלת מימדיות שמבקשות לשאוב אליהן את הקורא.
לקריאת ההמלצה המורחבת לחצו כאן
המקום הכי טוב בעולם/איילת צברי
באופן טבעי, נעבור מהמשפחה אל הבית. מהו המקום הכי טוב בעולם? טוב למי? ומה זה טוב?
ספרה המצוין של איילת צברי מעלה שאלות אלה ואחרות באוסף סיפורים שסחף אותי אליו ולא נתן לי להניח אותו עד שהגעתי לעמוד האחרון.
לקריאת ההמלצה המורחבת לחצו כאן
האצבעות על הגבעה/איתן דרור פריאר
גם הספר הזה לא נתן לי להניח אותו מהיד, ומצאתי את עצמי לוגמת נובלה אחר נובלה( יש שלוש כאלה בספר)
הקריאה הרציפה בו הקלה עלי לשים לב לחוט המקשר העובר בין שלוש הנובלות. שלושתן עוסקות בנושאים כביכול מוכרים- זוגיות, זיקנה, הורים וילדים, אלא שבכל אחת מהן ישנו טוויסט בסיפור, שהופך אותו לייחודי וזכיר.
לקריאת ההמלצה המורחבת לחצו כאן
הציור האחרון של ג׳אקופו מאסיני/צדוק צמח
צדוק צמח הופך את הקוראים שלו לצופים באולם קולנוע, ולקהל בתיאטרון. הכתיבה שלו מחייה את המתרחש בין הדפים ושואבת את הקורא, ובחלק מהזמן הוא אף הופך את הקורא לחלק מההתרחשות.
לקריאת ההמלצה המורחבת לחצו כאן.