שרית פליין
״דרושה סבתא״ הוא ספר ילדים מתוק וחם.
חם?
ממתי לספר יש טמפרטורה? ובכן יש. הספר הזה הזרים בי אדוות חמימות בלב במהלך הקריאה וסיימתי אותו כשתחושת התרפקות אופפת אותי.
זו רק אחת הסיבות לכך שצילמתי אותו מוקף כריות בחדר האהוב עלי בביתי.
הסיבה האחרת היא כי לגלי, הילדה עליה מסופר ב״דרושה סבתא״ יש אוסף ענק של כריות.
רגע, בואו נתחיל מההתחלה. סדר שיהיה כאן.
מעט על העלילה של ״דרושה סבתא״
כאמור, זהו סיפורה של גלי. תלמידת כיתה ד׳.
גלי היא בת יחידה. יש לה שלוש חברות טובות, כלב חמוד ומצחיק בשם שוקו, הורים קשובים ותומכים.
אם כך, מה הבעיה? (והרי אין התרחשות ללא בעיה, אמרו מיטב מורותינו לספרות)
הבעיה מתחילה כשבחופשת פסח, מבלות כל חברותיה עם סבים וסבתות וגלי מרגישה פתאום במלוא העוצמה את תחושת החסר.
לגלי אין סבים וסבתות.
למזלה של גלי, יש לה אמא קשובה שלא הודפת את תחושותיה במילים כמו ״תגידי תודה על מה שיש״, או ״אין מה לעשות״
להיפך, אימא שלה נותנת מקום לרגשותיה ואחר כך אף יוזמת מבצע בשם ״דרושה סבתא״
היא אומרת, ובצדק, כי כמו שגלי היא ילדה ללא סבים וסבתות שמעוניינת בקשר מהסוג הזה, יתכן מאוד שיש אנשים מבוגרים אשר אין להם נכדים או נכדות ומעוניינים אף הם בקשר מהסוג הזה.
הן מפרסמות מודעה בעיתון והחיפוש מתחיל.
לא אספר לכם הכל כמובן, אבל במסגרת החיפוש קורים גם דברים מצחיקים, והפתרון מגיע אמנם, אך לא מהר מדי.
ספר מתוק כן, סכריני ממש לא.
על ההומור ב״דרושה סבתא״
ההומור נוצר בספר הן על ידי החירות שנוטלת לה טלי אשר להמציא מילים, והן על ידי התבוננות מדוייקת על תופעות אנושיות והגשתן בזוית מחוייכת.
שתי דוגמאות למילים שהיא ממציאה:
״קיבוציטיס״ – מדובר בתופעה בה ״לוקה״ חברתה, אשר לא מפסיקה לדבר על הקיבוץ בו גרים סבה וסבתה, לכאורה היא פשוט אוהבת את הקיבוץ, למעשה, כך חושדת גלי, היא מאוהבת בנער מהקיבוץ ולכן לוקה בקיבוציטיס.
״לסבתת״ כל מה שסבתות נוהגות לעשות נקרא כמכלול אחד לסבתת.
דוגמא אחרת להומור היא בתיאורי כל הסבתות המגיעות לראיון. האחת מספרת על כל אחד מתשעת נכדיה ובעצם רק רוצה להשלים את המספר לעשירייה, והאחרת לא מפסיקה לחנך, משטרת הנימוס בהתגלמותה, המסכמת כל הערה חינוכית ב״כולם יודעים את זה״
והנה ציטוט על תיאור מצחיק של שוקו הכלב, שגם הוא מקור חשוב להומור בסיפור:
״זה משפט שיכול להישמע הגיוני כשהוא נאמר לכלב כמו ווף, אבל במקרה של שוקו, שרק לעיתים רחוקות מעז לנבוח על מישהו והדבר היחיד שהוא אי פעם נשך זו בובה שתפרתי באיזה חוג יצירה, זה חסר סיכוי מראש.
אני מבינה אותו, אגב, זו באמת היתה בובה נוראית.״
״דרושה סבתא״ כתוב בגובה העיניים של הילדים, אבל לא מתיילד. להיפך הוא מכבד אותם, ולכן מכבד גם את השפה.
הוא כתוב היטב, קולח ומשמח.
על מה באמת הספר?
זה לא רק ספר על משפחה וסבתות.
זה ספר על הכוח שלא לקבל מאליו שום דבר, להתפעם ולהוקיר את מה שיש לנו בחיינו.
זה גם ספר על חשיבה יצירתית ויוזמתית לעומת סבילות אומללה.
האיורים העדינים של יאנה בוקלר מוסיפים לקסם של הספר.
״דרושה סבתא״ מנוקד ומחולק לפרקים. מתאים מכיתה ב׳ ומעלה (להאזנה מתאים גם מגיל צעיר יותר)