״בארץ יען כי״- על ספרם החדש של אפרים סידון ודני קרמן

״בארץ יען כי״ הוא ספרם החדש של אפרים סידון ודני קרמן. (הוצאת עם עובד)

כמו ספרים לא מעטים של אפרים סידון, גם הספר הזה הוא כביכול לילדים, אך למעשה ביקורת חברתית נוקבת המופנית אל המבוגרים, או אולי תקוה שהקוראים הצעירים יגדלו להיות שונים מדור ההורים.

כך היה ספרו ״אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו״ , כך גם ״סיפור מוזר ומלא תימהון על האי הקטן האי היגיון״, וכמובן גם ״מעלה הקרחות״

אני אוהבת ספרים כאלה. בעיקר מקווה שהם ישפיעו על הקוראים הצעירים.

מעט על העלילה של ״בארץ יען כי״

כפי שנרמז מהאיור בכריכה מתרחש הסיפור בארץ היענים. ארץ אותה מקפיד סידון באירוניה להרחיק מאיתנו.

כך נפתח הסיפור:

״בארץ רחוקה מאוד…

כמה רחוק? די אם נאמר

שאם מחר נצא מפה ונעלה אל ראש ההר,

מהפסגה נמשיך ישר, נרד לגיא עמוק וצר,

נלך בו ארבעה ימים ואז נראה ממול נהר-

נהר סוער, נהר עמוק, נהר עם מים גועשים.

ואם נפליגה בספינה, רצוי ספינה עם מפרשים,

שישה ימים ושש דקות רק אז נגיע אל החוף.

ואת הארץ הרחוקה נזכה לראות סוף-סוף, סוף- סוף.״

ליען יש כידוע תכונה מאפיינת- לטמון ראשה בחול בעת סכנה, מה שלא רואים לא קיים.

כך כמובן גם בארץ היענים. ליענים יש מלך ושמו יעני.

״הוא מקווה שכך ימשיכו

בשקט לקבל הכל,

בלי לבדוק ובלי לשאול״

וכך כולם מרוצים, המלך ונתיניו, עד שיום אחד מתחוללת סערה, אשר לאחריה לא נותר חול לטמון בו את הראש.

מה יעשו היענים? האם יתמודדו?

התשובה כמובן בספר ולא כאן, אבל זו לא התשובה שלה אתם מצפים.

אחרי הכל, לא מדובר באגדת ילדים.

אני די בטוחה שלילדים יהיה הרבה יותר פשוט ונעים לקרוא את הספר. למבוגרים המראה בפנים מכאיבה, בעיקר אם אנחנו לא טומנים ראשנו בחול…

הכתיבה של אפרים סידון

כמו בספריו האחרים גם כאן, החריזה והשפה יוצרים ספר שילדים יאהבו ומבוגרים יאהבו שהילדים אוהבים.

האיורים של דני קרמן

דני קרמן, מבכירי המאיירים בארץ, אייר בין היתר את ספרו של אפרים סידון ״שירים רעים לילדים טובים״ (מומלץ בחום).

גם בספר הזה החיבור בין הטקסט לאיור הוא סינרגטי.

הנה שתי דוגמאות

קשה מאוד להעריך השפעה של ספר, אבל אני ממש מקווה שהוא יכנס לתודעה לפחות כמו אוזו ומוזו ומעלה הקרחות, והלוואי שפעם הספר הזה יהיה רק אזהרה רחוקה ולא רלבנטית.