"ומי גר במגדל" הוא ציטוט מתוך אחת הקלאסיקות הזכורות ביותר בספרות הילדים, ספרה של לאה גולדברג "דירה להשכיר"
"ומי גר במגדל" הוא גם שמו של ספרו החדש של איתן דרור- פריאר. בספר יש ארבע נובלות ואחת מהן נקראת "ומי גר במגדל".
הבחירה לבחור בשורה "ומי גר במגדל" היא בחירה חכמה ביותר בעיניי. אין מי שגדל בארץ בעשרות השנים האחרונות שהשורה הזו אינו פועלת עליו כמו כפתור להדלקת זכרונות ילדות.
הנובלה "ומי גר במגדל" מדברת בדיוק על זה , זיכרונות ילדות בטעם חמוץ מתוק. געגוע והשלמה, החמצה וסליחה.
סגנון הכתיבה של איתן דרור-פריאר ייחודי, נקי מקלישאות, מאופק ביותר ועם זאת מחבר את הקורא לרגשות.
הדמויות נכנסות ללב למרות ההכרות המאוד קצרה איתן, מטבע הדברים.
כל ארבע הנובלות מאוד ישראליות, גם זו המתרחשת בחלקה הגדול בדרום אמריקה ופולין, שכן חייה של הדמות הראשית בהווה הם בישראל והיא נעה במסלול הזיכרונות בין עבר להווה.
למעשה ברוב הנובלות בספר מתרחש המסלול הזה.
בצורה אלגנטית וקוהרנטית הוא מצליח לעבור בין עבר להווה, בין מספר בגוף ראשון למספר בגוף שלישי( גם בתוך אותו סיפור עצמו). הוא גם שוזר בתוך העלילה פרגמנטים של מידע.
איכשהו כל התמהיל הזה מדויק וקולח.
ארבע הנובלות ב"ומי גר במגדל" עוסקות בקהילה מול היחיד, הבדידות ניכרת בכולן.
אחרי שקראתי את שני ספריו שבשניהם סיפורים קצרים, אני סקרנית לקרוא רומן פרי עטו.
לקריאה על ספרו הקודם של איתן דרור-פריאר לחצו כאן
