"שבר ענף ירוק" , ספרה של בלה שגיא הזכיר לי את את אמרתו של הרבי מקוצק:
"אין דבר שלם יותר מלב שבור, אין זעקה גדולה מהדממה, אין ישר מסולם עקום."
"שבר ענף ירוק" הוא מושג מתחום הרפואה המגדיר שברים בעצמות רכות של ילדים.
דווקא העובדה שהן עוד רכות, והילדים עוד בצמיחה מאפשרת לגוף להשתקם.
ומה עם הנפש?
"שבר ענף ירוק" עוסק בדיוק בעניין הזה. איך קמים מתוך שברים של הנפש?
איך טראומה עלולה לנהל לנו את החיים או להיות רק נקודה בעבר ממנו צומחים להווה אחר, טוב וחזק.
"שבר ענף ירוק" הוא ספר של סיפורים קצרים. אפשר לקרוא כל אחד מהם בנפרד, אבל כשקוראים אותו כיחידה אחת מתברר הקשר בין הסיפורים.
בכל אחד מהסיפורים מופיעה לפחות דמות אחת שהופיעה כבר בסיפור אחר.
דמות שהייתה ראשית מופיעה פתאום כמשנית.
סיפור אחד מבהיר מה שלא הבנו עליה בסיפור הקודם, מבהיר אילו שברים בנפשה גרמו לה להתנהג כך בסיפור הקודם.
סיפור אחר מראה לנו כיצד צמחה הדמות מתוך השברים שנגרמו לה בסיפור הקודם.
הסיפורים מתרחשים בשנים שונות, המצוינות בראש הפרק.
ברגע שגיליתי את המבנה הזה התחלתי לקרוא את "שבר ענף ירוק" כמו בלשית האוספת ראיות.
חזרתי אחורה לסיפורים קודמים, ציינתי לעצמי את השנים, השמות.
מבחינה זו בלה שגיא העניקה לי חוויה משחקית.
אבל, שלא תטעו לרגע- "שבר ענף ירוק" הוא ספר רציני, כואב ומכאיב.
למרות שמדובר בסיפורים קצרים, הדמויות נכנסו לי ללב.
עד כדי כך הן נכנסו שכאשר לא קראתי בספר, כי החיים קראו לי, הרגשתי כאילו נטשתי בני אדם אמיתיים באמצע פגישה.
מצאתי את עצמי במהלך היום תוהה מה שלומן, מחכה לחזור ולהיפגש איתן.
מצד אחד הכתיבה של בלה שגיא כל כך נפלאה שרציתי רק להמשיך ולקרוא.
הנה למשל:
"היה לה הקצב שלה לעשות הכל, לקום מהמיטה ולהתארגן, לצחצח שיניים כאילו היא מקשיבה לאדאג'יו של אלביניוני ולנוע בהילוך איטי כאילו למדה בכוחות עצמה איך לעצור את הזמן"
אפשר לתאר ילד איטי ואפשר לתאר זאת בצורה חיה ומקורית כל כך.
מצד שני, כאשר הסתיים סיפור אחד, הרגשתי שאני צריכה זמן לשהות בו, להיפרד מהדמות.
ברגע שקלטתי את המבנה המיוחד של הספר, גמעתי ברצף, כבר הבנתי שאני לא באמת נפרדת,
חיכיתי למקום בו תצוץ שוב הדמות.
זה המקום לציין את העריכה המשובחת של מירי רוזובסקי, אין אף מילה מיותרת, כל סיפור בפני עצמו מהודק, והמארג של הסיפורים הוא תפירה עילית.
זה גם המקום להזכיר את העובדה ש"שבר ענף ירוק" יצא בהוצאת "שתיים"- עד כה כל ספר שקראתי בהוצאה החדשה הזו, הוא פנינה.
"מרסלו שהגיע עם מזוודת האהבה העצומה והחמה שבמשפחה שלו מעבירים מיד ליד ומדור לדור"
"שבר ענף ירוק" מגיע עם מזוודה של חום אנושי, חמלה, אופטימיות, חסד, אמונה ברוח האנושית,
לצד הכרה בפצעים וברוע האנושי.