כל הפוסטים בתמיר סנדיק

״ציפורי גשם״ הוא הספר היפני הראשון שצלחתי, ולא סתם צלחתי, בהנאה מרובה.

״העוזבים״, ספר הביכורים של ליסה קו, הוא ספר שלא קל לעזוב, למרות שאינו חף מבעיות. הגעתי אליו עם ציפיות גבוהות, אחרי הכל מדובר בספר בהוצאת תמיר//סנדיק שמרבה לפנק את הקוראים בספרי איכות. עוד אגיע אל הבעיות שבו, אבל, בשורה התחתונה הן נסלחות מאחר וכאמור קשה לעזוב את הספר. מעט על

״גברת בירד היקרה״, ספרה של א״ג פירס, בתרגומה של דנה טל יצא בהוצאת תמיר//סנדיק. כמו כל ספרי ההוצאה הזו הוא שומר על תו איכות. אבל, שימו לב לרגע – הוא גורם לצחוק ואופטימיות! כן, כן, שמעתם נכון. הפעם לא תזדקקו לטישו צמוד, אם כי לא הייתי מרחיקה אותו לחלוטין. בכל

״נורת׳נגר אבי״ הוא הרומן הראשון שכתבה ג׳יין אוסטן, עוד לפני ״גאווה ודעה קדומה״ ו״על תבונה ורגישות״, אך משום מה, למרות שהוצאה לאור רכשה אותו, הוא לא יצא לאור עד אחרי מותה של אוסטן, שלוש עשרה שנים מאוחר יותר. אם כך זהו הרומן הראשון ובמידה מסויימת אחרון שלה. מעט על העלילה

״שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי״, ספרה החדש של ג׳ואנה קנון, הוא עוד בחירה נהדרת של הוצאת תמר סנדיק. לא ברור לי איך הם עושים זאת, כל בחירה איכותית וחודרת עמוק ללב. מעט על העלילה של ״שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי״ ללא ספוילר אלזי ופלורנס הן דיירות בדיור המוגן צ׳רי

״אחותו של צייד המכשפות״ , ספרה של בת׳ אנדרדאון, לקח אותי למסע בתקופה אפלה, שאף פעם לא באמת התעכבתי ללמוד עליה, תקופת צייד המכשפות באנגליה בין המאה החמש עשרה למאה השבע עשרה. ( הסיפור עצמו מתרחש ב1645). לכאורה, מסע פשוט בתקופה שעברה וחלפה. למעשה, סיפור מעורר מחשבה שחלקה הודיה על

״המיועד״, ספרו הידוע של חיים פוטוק, בתרגום חדש של שי סנדיק(הוצאת תמיר סנדיק וידיעות ספרים) פותח חלון התבוננות אל עולם תרבותי שרובנו מכירים רק את חיצוניותו, עולמם של החסידים והמתנגדים. מעט על העלילה ללא ספוילר: ראובן מלטר הוא נער יהודי דתי בן שש עשרה. הוא חי בברוקלין עם אביו, מורה