כל הפוסטים בתמיר סנדיק

לפיליפ קלודל אין דעה טובה מדי על המין האנושי, או אולי רק על אלה שהוא בוחר לכתוב עליהם, והוא עושה זאת בצורה שהיא לא פחות מגאונית.

״שריקה באפלה״ הוא ספר על הקושי לשחרר, באימהות בפרט ובחיים בכלל.

חווית הקריאה ב״איידהו״ דומה להתבוננות בתמונה גדולה מרובת פריטים כשבכל פעם זווית המבט, והזום משתנים.

״ציפורי גשם״ הוא הספר היפני הראשון שצלחתי, ולא סתם צלחתי, בהנאה מרובה.

״העוזבים״, ספר הביכורים של ליסה קו, הוא ספר שלא קל לעזוב, למרות שאינו חף מבעיות. הגעתי אליו עם ציפיות גבוהות, אחרי הכל מדובר בספר בהוצאת תמיר//סנדיק שמרבה לפנק את הקוראים בספרי איכות. עוד אגיע אל הבעיות שבו, אבל, בשורה התחתונה הן נסלחות מאחר וכאמור קשה לעזוב את הספר. מעט על

״גברת בירד היקרה״, ספרה של א״ג פירס, בתרגומה של דנה טל יצא בהוצאת תמיר//סנדיק. כמו כל ספרי ההוצאה הזו הוא שומר על תו איכות. אבל, שימו לב לרגע – הוא גורם לצחוק ואופטימיות! כן, כן, שמעתם נכון. הפעם לא תזדקקו לטישו צמוד, אם כי לא הייתי מרחיקה אותו לחלוטין. בכל

״נורת׳נגר אבי״ הוא הרומן הראשון שכתבה ג׳יין אוסטן, עוד לפני ״גאווה ודעה קדומה״ ו״על תבונה ורגישות״, אך משום מה, למרות שהוצאה לאור רכשה אותו, הוא לא יצא לאור עד אחרי מותה של אוסטן, שלוש עשרה שנים מאוחר יותר. אם כך זהו הרומן הראשון ובמידה מסויימת אחרון שלה. מעט על העלילה