פרוזה

ספר מצוין להוצאה ממשברי קריאה, אבל כיף לקרוא אותו בכל זמן.

״מאחורי כל זה״ הוא ספרה השני של נירית הלבני.

לא קראתי את ספרה הקודם ״ראי אדמה״, אבל אין לי ספק שאקרא אותו אחרי שאהבתי מאוד את ספרה החדש.

אהבת אדם היא התבלין העיקרי ב״נער האופניים״

חווית הקריאה ב״איידהו״ דומה להתבוננות בתמונה גדולה מרובת פריטים כשבכל פעם זווית המבט, והזום משתנים.

״מלח אל הים״ הוא ספר שתתקשו לעזוב, גם אחרי שתסיימו לקרוא אותו

״ילדה רעה״ הוא ספר זיכרונות,אבל הוא נקרא כמו רומן היסטורי מרתק ומכמיר לב.

הרואין, ספרה של אליענה אלמוג, כואב כמו אגרוף, מכשף כמו שיקוי, דוקר כמו קיפוד ועם זאת רך כמו שרק אהבה יכולה להיות.

המלצה שלי -פנו לכם כמה שעות וקראו את ״השופט״, ספרו החדש של שי אספריל, בהוצאת עם עובד