פרוזה
״הדשא של השכנה״ תמיד ירוק יותר?
״ הדשא של השכנה״ דיבר אלי מאוד כי במידה מסוימת הוא גם הסיפור שלי
פברואר 20, 2020
״ הדשא של השכנה״ דיבר אלי מאוד כי במידה מסוימת הוא גם הסיפור שלי
נינה, כמו נועם ברומן הקודם, היא דמות שנכנסה ללב שלי, וכנראה כבר לא תצא ממנו.
"מטאטאים רוקדים בחורף", של הדס ליבוביץ ונועה פארן הוא קסם פואטי לילדים.
התקשיתי לבחור שיר אחד, לכן בחרתי שלושה, יפים, נוגעים. עושים מה ששירה לרוב עושה- הופכים כאב ליופי, ממלאים את הסדקים בזהב.
אוריין צ'פלין כתבה ספר שבוחן את האימהות של הלינה המשותפת, אבל הוא גורם לחשוב על האימהות וההורות בכלל.
"פרפר במחסן" הוא ההוכחה שאפשר לכתוב ספר רב רבדים, אינטליגנטי, רהוט ויחד עם זאת מצחיק וסוחף.
כתיבה של פלר יאגי מכשפת. העלילה היא לא העיקר, היא כמעט ולא קיימת.
את שירתה של שושי קלאס , גיליתי דרך הפייסבוק ובניגוד למקרים אחרים, כאן, היה ברור לי שאני רוצה לקרוא את אותם שירים שוב ושוב, ולכן רכשתי את ספרה החדש.
הספר "הוא משלנו" מספר את סיפורו של אודי איילון, שנולד בשם זוהייר.
"אמת או חובה" מומלץ לכל מי שעבר את גיל 12 ואוהב ספרים מרתקים, מרגשים ומורכבים כמו החיים.
נדמה לי שכל הדמויות של אורלי סיגל מבקשות רק דבר אחד, זרועות פשוטות לרווחה וקריאת "בואי" או "בוא"