״הילדה בקומה הרביעית״, הוא ספר הביכורים של דנה ברגר סמט, בעריכת עמיר שינקמן, (הוצאת אולימפוס) והעבודה הטובה של שניהם גרמה לי להנאה רבה.
זה מה שכתבתי אתמול בפייסבוק שלי על הספר:
״מכירים את זה שאתם מתחילים לקרוא ספר ופתאום מגלים שעברו יותר משעתיים ולא זזתם מהספה,והשלפוחית כבר לוחצת, וכל דקה אתם מבטיחים לה שזה העמוד האחרון,אבל אז מתברר שהסופרת החליטה למתוח אתכם עד הסוף, והיד הופכת לבד עוד עמוד, ופתאום יש הפתעה ואתם שומעים קול אומר ״וואו״ מופתע, ומתברר שזה הקול שלכם? מכירים?
כי זה מה שקרה לי. אני כבר בעמוד 103 ועוד לא עזבתי לרגע.
אגב, השלפוחית שלי מאוד כועסת עליך, דנה. ומתח לא ממש בריא לי. ולא זה לא מותחן.
טוב נו אספר לכם כשאסיים. דמיינו שלט ׳נא לא להפריע׳ ״
בערך בעמוד 120 לא הייתה לי ברירה, היה לי שיעור פלדנקרייז שהייתי צריכה לצאת אליו. (לא ספר מותח הוא לא תירוץ קביל לביטול שיעור. שלא תחשבו שלא שקלתי את העניין) יצאתי ותוך כדי תרגול שמתי לב שאני חושבת על הספר.
חזרתי ומייד לאחר ארוחת הערב ומקלחת, פתחתי אותו, ועד שהעיניים לא רמזו לי על עייפות מטאורית לא עזבתי אותו, רק כדי לחזור אליו עם הקפה של הבוקר.
מעט על העלילה של ״ הילדה בקומה הרביעית״ ללא ספוילר:
יעל היא פסיכולוגית קלינית יפה ורווקה מושבעת.
היא יוצאת לדייט ראשון עם תומר, רווק תל אביבי חתיך וכבר בתחילת הדייט, תומר מקבל שיחת טלפון שמשנה את הדייט ואת חיי שניהם לחלוטין.
שרון, חברתו הטובה של תומר, ובמקרה( או לא) גם מטופלת של יעלי נפלה אל מותה.
האם הייתה זו התאבדות כמו שהמשטרה טוענת?
למי יש מה להסתיר?
השניים חוקרים יחד את העניין, ועל הדרך מתפתח סיפור אהבה לא פשוט.
האם מדובר במותחן?
לא ממש. כלומר הוא מותח יותר הרבה מותחנים שקראתי, הוא גרם לי להגיד לעצמי ״ עוד עמוד ודי״ ולהתעלם מעצמי ולהמשיך לקרוא.
אבל הוא לא מותחן קלאסי, אנחנו במתח ממה שהיה ולא ממה שיהיה, והוא וודאי לא ספר אימה כמו המותחנים של הרלן קובן, וטוב שכך.
על מה הספר?
קשה לענות על השאלה הזו ללא ספוילר ובכל זאת הצלחתי:)
זה ספר על מחירן של הסתרות.
על טרגדיות משפחתיות שמשפיעות כמו אדוות במעגלים נרחבים.
על כך שמה שנראה כלפי חוץ קלולס הולל הוא לעיתים ליצן עצוב שמשלם מחיר על פשע של מישהו אחר.
זהו, יותר מזה לא תוציאו ממני מילה חוץ מ:
רוצו לקרוא.
