הסוד של פלוריאן

ילדים נוטים לעיתים לראות את החיים בשחור- לבן. חלוקה דיכוטומית לטוב ורע. חלוקה כזו מביאה בסופו של דבר לסבל, ותפקיד המבוגרים, נכון יותר, אחד מתפקידיהם, הוא להנכיח ולשקף מצבים מורכבים, התלבטויות, דילמות מוסריות.

בספר ״ הסוד של פלוריאן״ עושה זאת הסופרת, חוה ניסימוב, בצורה מופלאה. היא לא מפרשת, לא מטיפה, היא מנכיחה, מושיטה יד עדינה לקורא, הוא כבר יבוא בעקבותיה, אי אפשר שלא כשמדובר בכתיבה כנה וחומלת כל כך, גם כאשר הנושא המדובר ״קשה״ – ילדה יהודייה שניצלה בזכות משפחה פולנייה.

זהו סיפורה האישי של חוה ניסימוב, וסיפור המשפחה שהצילה אותה. הידיעה שהספר מבוסס על חיי הסופרת תבטיח לילדים מראש סוף טוב( אם כי חלקו נותר פתוח) ותאפשר להם לשאת באורך רוח את הפחד והעצב.

״הסוד של פלוריאן״ רחוק מלהיות״ספר שואה קלאסי״

ראשית מפני שהוא כתוב בזוית ראייה שונה מהרגיל. המספר הוא פלוריאן, ילד פולני בן 12, החי עם הוריו בכפר, ושותף לסוד שלהם- ילדה יהודייה בת חמש מוסתרת בביתם.

שנית, כי אין בו תיאור של גטאות, מחנות או מוות( פרט לאיזכור אחד, ובלעדיו אי אפשר, אחרי הכל מדובר בסיפור אמיתי ולא אגדה, ובמציאות לצערנו המוות כיכב)

חיי היום יום, שגרתיים לכאורה, במצבים שכל קשר ביניהם לשיגרה רופף ביותר, מובאים בסיפור ומשקפים את התהליך אותו עובר פלוריאן.

בתחילת הסיפור, כמו מרבית בני כפרו הוא שונא יהודים, למרות שאינו מכיר אף יהודי, והנה נקודה ראשונה לשיחה עם הילדים- איך קורה שמישהו שונא מישהו אחר מבלי להכיר אותו?

גם אם שיחה כזו תהיה היחידה שתקיימו עם הילדים בעקבות הספר, כבר זרעתם זרע לחינוך ערכי, ואני מאמינה שהוא לא יהיה היחיד.

בהמשך, מתחיל פלוריאן לזוז מעמדתו המוצקה, להרהר ולערער:

״ ובעצם, גם אבא ואמא שלי הם אנשים טובים, כי הם הסכימו להסתיר את אווה. אולי רק אנשים טובים מסתירים יהודים?

חצי שנה אחרי שאבא הביא אלינו את אווה, הרגשתי שאני כמו שני נערים שונים שגרים בתוך מוח אחד, המוח שלי. פורק אחד ששונא יהודים ומקלל אותם כמו כל הילדים בחצר, והאחר שחושב שאווה בעצם ממש בסדר, אפילו שהיא יהודייה. מה שבטוח זה שהיא לא הרגה את ישו.״

בספר טוב לעולם לא יהיה רק סיפור אחד, שהרי החיים אינם חד ממדיים ובוודאי לא חד סיפוריים.

כך גם בספר הזה, לצד ציר העלילה הראשי ישנם סיפורי משנה-

ההתאהבות של פלוריאן בקמילה, שנושאת סוד משל עצמה, מערכת היחסים שלו עם יורק, אחיו הבכור שגוייס לצבא ואף נפל בשבי.

הסוד הנוסף שמסתירים הוריו ומשפיע על חייהם.

את סיפור מלווים איוריה של מריאנה רסקין, אשר נוגעים ללב.

במיוחד ריגש אותי האיור הזה, בו מסתתרת אווה. לכאורה מוגנת כמו ברחם. הניגוד הזה בין השכיבה העוברית בתוך מעגל אור ובין המציאות האכזרית בו ילדה בת חמש נמצאת בסכנת חיים, כמו הניגוד בין המעגל המואר לחשיכה מסביב מעביר את המסר ללא מילים ומעבר למילים.

לאיזה גיל מתאים הספר?

בספר 115 עמודים, מחולקים לפרקים קצרים, לא מנוקד ובגופן גדול. לקריאה עצמית החל מגיל תשע או עשר( תלוי מאוד בילד. בעיקר בשל הנושא הפעילו שיקול דעת)

לקריאת הורה או מורה בהמשכים- החל מכיתה ג׳

לסיום יש לי בקשה קטנה-

אל תסווגו אותו במדף עם אותם ספרים שנקראים רק בשבוע הנורא שבין יום השואה ליום הזיכרון. הספר הזה, יותר מכל מביא את ניצחון החיים, ניצחון הטוב על הרע, וכוחה של בחירה במעשה הנכון.