בספרות טובה יש הרבה יותר מרובד אחד, כך גם בספרות ילדים טובה( כתבתי לא פעם שספר ילדים טוב הוא קודם כל ספר טוב)
רגע לפני שאספר לכם על ספרה החדש אני רוצה לשתף בחוויה נוספת: לפני כשבועיים הוזמנתי לצפות במופע לילדים המבוסס על שיריה, זה סוד קסמה של שלומית כהן אסיף. ילדי שגדלו על ספריה, חיילים היום, ולכן במקומם הצטרפה אלי חברה.
האולם היה מלא בילדים, הורים, סבים וסבתות, ועל פי הבעות הפנים נהנינו כולנו באותה מידה.
ספרה החדש של כהן אסיף ״נשיקה בכיס ועוד נשיקה״ הוא מהדורה מורחבת של ספרה הידוע ״ נשיקה בכיס״. במהדורה זו נוספו שירים חדשים.
אז מה סוד הקסם?
שלומית כהן אסיף עוסקת בשיריה ברעיונות שמעסיקים הן ילדים והן מבוגרים( והרי בכולנו פועם הילד הפנימי), מדברת אל הילדים בגובה העיניים, מבלי להתיילד. היא נותנת כבוד הן לילדים והן לשפה העברית. הנה לקט של מילים מתוך הספר, כל אחת מהן אוצר בפני עצמה, כדי להמחיש את תרומת השירים להעשרת אוצר המילים של הקורא הצעיר:
להתפייס, מתהלך,ענדה, דועכת.
בואו נחזור רגע לרעיונות העולים מהשירים הנה למשל השיר ״דב הקרח ודב האש״
מהו קשר של אהבה ממרחק? מהי אהבה בין שניים מנוגדים? מהו געגוע ואיך מתגברים עליו?
האם השניים התמזגו לשלולית ? האם זה אומר שויתרו על זהותם?
כמובן ששיקול הדעת של המבוגר חייב לפעול ולא לקיים שיחה פילוסופית שהילד לא יכול להיות שותף לה. איך יודעים? פשוט מאוד, נותנים לילד להוביל את השיחה, מקשיבים לו, עונים לשאלותיו ואם אין תשובה אפשר לחשוב יחד ווזה גם הזמן להזכיר- לא תמיד יש תשובה, וזה בסדר.
והנה עוד שיר נהדר
יש מספיק אהבה לכולם, אהבה של אחד היא אף פעם לא על חשבון מישהו אחר, כמספר החברים מספר פלחי התפוז.
ובאותו שיר עצמו הרעיון החשוב כל כך של שמירה על גבולות, ההבדל שבין אהבה לריצוי:
״ מי שדורך על הקו של הלב, יוצא מן המשחק
ופלח התפוז שלו נעלם״
כביכול מדובר רק במשחק ותפוז, אבל כמה חשובה ההבנה הזו שאף אחד לא יכול לדרוך לנו על הלב אם לא נסכים לכך?
על האיורים העדינים אחראית הילה חבקין.
״ נשיקה בכיס ועוד נשיקה״ מתנה נפלאה לכל ילד מגיל ארבע וגם להוריו
