״רצח רוגר אקרויד״ ו״ססיל מתה״- רשימת המלצות על ספרי בלשים

״רצח רוג׳ר אקרויד״/ אגתה כריסטי הוצאת עם עובד

״רצח רוגר אקרויד״, הוא אחד מספריה הידועים ביותר ואהובים ביותר של אגתה כריסטי.
במשאל שערכה אגודת סופרי המתח בבריטניה( מתברר שיש דבר כזה..) הוא נבחר לרומן הפשע הטוב ביותר בז׳אנר של ״מי עשה את זה?״ כלומר זה שעד סוף הספר ממש מציג בזה אחר זה עוד ועוד חשודים חדשים, למעשה חוץ מהבלש הרקול פוארו, אף אחת מהדמויות אינה פטורה מחשד.
ובכל זאת הסוף מפתיע, הפעם אפילו מפתיע במיוחד.
סוף מפתיע בספר מתח הוא מה שעושה את ההבדל בין ספר מתח/בלשי רגיל, אולי אפילו סתמי, שאמנם סוחף אך משאיר בסופו, אצלי לפחות, מחשבה – למה קראתי אותו? הרי כבר מחר לא אזכור ממנו כלום והוא לא באמת השאיר אצלי משהו.
זה מה שקרה לי למשל עם כל ספרי הרלן קובן( מודה. בכל זאת קראתי את כולם. מקווה ומאמינה שהאחרון היה האחרון לגמרי מבחינתי)
לעומת זאת ״רצח רוג׳ר אקרויד״ השאיר אותי מחוייכת למקרא הערמומיות של אגתה כריסטי, כמו להפסיד בשח- מט ליריב ראוי.
הספר תורגם על ידי מיכל אלפון ולשמחתי הקריאה בו קולחת( בניגוד לתרגומים מיושנים שיצא לי לקרוא בעבר)

״ססיל מתה״ סדרת הפקד מגרה/ ז׳ורז׳ סימנון  הוצאת עם עובד

״ססיל מתה״ מסדרת הפקד מגרה שכתב ז׳ורז סימנון גם הוא ספר בלשי עם דמות בלש קבועה בסדרה- הלא הוא הפקד מגרה.
גם כאן הסוף לא היה צפוי, או לפחות חלקו לא היה צפוי, והספר קליל ומאפשר קריאה שאינה מצריכה יותר מדי מחשבה. הפקד מגרה כבר יעשה את כל החשיבה בשבילכם, ובניגוד להרקול פוארו של אגתה כריסטי, הוא גם מסביר הרבה יותר כך שמצד אחד תהיו פחות סקרניים מצד שני תבינו מהר יותר.
מה טוב יותר? תחליטו אתם לפי ההעדפות שלכם.
אני אישית אהבתי הרבה יותר את פוארו, ויחד עם זאת גם את ספרו של סימנון סיימתי תוך שעתיים.

את ספרו של ז׳ורז סימנון תרגמה רמה איילון וגם בספר הזה הספר נקרא בשטף.

לקריאת המלצה על ספר נוסף מסדרת הפקד מגרה לחצו  כאן וגם כאן

והנה תזכורת לספר בלשי