הבית לאוהבי המילה הכתובה

"שמרי על הקיכלי"- ספרה המרטיט של צילה זן בר צור

"שמרי על הקיכלי"- ספרה המרטיט של צילה זן בר צור

"שמרי על הקיכלי" הוא ספרה החדש של צילה זן בר צור, בעריכת טל ניצן (הוצאת אסיה)

שירים שנכתבו כחלק מעדות פואטית של עבודתה ארוכת השנים של ד"ר צילה זן בר צור.

במשך חמש עשרה שנים אספה עדויות רבות מאוד של נשים אפגניות יהודיות.

 מחקרה המתבסס על העדויות הללו הוא חלק מעבודת הדוקטורט שלה.

היא ראיינה נשים בנות 80 ויותר בישראל ובעולם.

הכל החל מכך שצילה זן בר צור, בעצמה בת לעדה האפגנית שמעה כבר כילדה בת 11 את סבתה מספרת לה על כך שהיא עצמה נישאה(בניגוד לרצונה, כמובן) בגיל 11.

כמו ילדי מהגרים רבים התרחקה ומרדה בתחילה בתרבות ממנה באה,

"עם הזמן עברתי גם אני תמורות. למדתי לפענח את הסודות של הנשים שלנו.

למדתי שהכלים המערביים לבחינה אנליטית של מגדר ותרבות אינם הולמים את המחקר הזה ושאני זקוקה למילון מושגים חדש כדי להבין את תפישת הנשיות של הנשים האפגניות. 'פרח הכותנה'  של סבתי גילם את הפואטיקה של הנשים. בכל פעם גיליתי משהו חדש. ללא שיפוטיות, ללא בחינת טוב או רע, ללא חשיבה דיכוטומית."

כבר בספריה הקודמים הביאה צילה את הקול הפואטי הייחודי לה ואת תרבותן העשירה של נשים אפגניות יהודיות.

 אם בספריה הקודמים הפוקוס היה בעיקר  על הכוח העצום של הנשים דווקא בחברה הפטריארכלית ייחודו של הספר הזה הוא ההתקרבות אל הכאב הבלתי נתפש.

"מתוך כאבן של הנשים שנכפה עליהן בגיל צעיר(11-12) להינשא לגברים זרים ולעקור לביתם,

להרות וללדת, כשרבות מהן ורבים מיילודיהן לא שרדו; מתוך ההשתקה ארוכת השנים והאומץ שאזרו לספר על חייהן בראיונות בשאיפה להעביר מסר לדור הנשי הצעיר – מתוך כל אלה נכתב הספר."

את הספר מקדישה צילה זן בר צור לנשים האפגניות בנות כל השבטים והזהויות הדתיות ומתייחסת במבוא גם למצבן הקשה במיוחד של הנשים האפגניות מאז שהטאליבן עלו לשלטון באוגוסט 2021.

מעבר לערך האמנותי של השירים, ממנו תתרשמו מיד בעצמכם, "שמרי על הקיכלי" הוא שליחות של צדק היסטורי, זרקור ענק אל האפילה כמו גם אל העושר התרבותי.

לפני שאתן לשירים שבחרתי מתוך "שמרי על הקיכלי" לדבר בעד עצמם אציין שבתאריך 15/12 תתארח אצלי בסלון הספרותי בנס ציונה.

ההשתתפות ללא עלות, אבל מחייבת הרשמה מוקדמת.

הקישור להצטרפות לקבוצת הוואטס אפ השקטה בתחתית פוסט זה.

סָבָתִי מַחְ'בּוּל כִּמְעַט
טָבְעָה בְּבוֹר פַּא־י אַבּ
כְּשֶׁהָיְתָה בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה.
"הָיִיתִי פֶּרַח כֻּתְנָה".
לְמָחֳרָת לָשָׁה בָּצֵק עִם סֻכַּר נֶבָּאט
לְפַת הַכְּלוּלוֹת.
הַשַּׁדְכָנִיּוֹת נָהֲגוּ לוֹמַר:
קַח אֶת הַנַּעֲרָה
שֶׁיָּדֶיהָ יוֹדְעוֹת לָלוּשׁ בָּצֵק.
סָבָתִי הָיְתָה אוֹפַת לֶחֶם בַּכְּפָר.
בַּעֲלָהּ קָרַע אֶת הַתֹּם
שֶׁבֵּין רַגְלֶיהָ יוֹם אַחַר יוֹם.
אַחַר כָּךְ הִיא לָשָׁה בָּצֵק מַזִּיעַ
בְּמֶשֶׁךְ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת עֲקָרוּתָהּ.
סָבָתִי עֲדַיִן לָשָׁה,
בַּת מֵאָה שָׁנִים שֶׁל בְּדִידוּת.
"זוֹ פַּת הַמָּוֶת שֶׁלִּי", תֹּאמַר לִי
וְלֹא אֵדַע אִם פָּגַע בָּהּ הַמָּוֶת כְּשֶׁהָיְתָה בַּת
אַחַת עֶשְׂרֵה אוֹ בַּת מֵאָה וְשֶׁבַע שָׁנִים.

* פַּא־י אַבּ – מִקווה
ללל
ללל
בַּחֲלוֹמִי
בַּעֲלִי מִתְגַּלְגֵּל בְּנָחָשׁ. 
הוּא מַכִּישׁ אוֹתִי בִּשְׁתֵּי הַפְּטָמוֹת.
הֶחָלָב שֶׁלִּי הוֹפֵךְ לְאֶרֶס.
אֵיךְ אָנִיק אֶת הַתִּינֹקֶת שֶׁלִּי?
אַתְּ מַאֲמִינָה שֶׁיַּלְדָּה בַּת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה
יְכוֹלָה לִהְיוֹת אִמָּא?
עַכְשָׁו הַתִּינֹקֶת שֶׁלִּי בּוֹכָה.
גַּם אֲנִי.
אאאא
אאאאתִּרְשְׁמִי אֶת הַמִּלִּים שֶׁלִּי
בַּמַּחְבֶּרֶת שֶׁלָּךְ.
אֲנִי, חָ'אנוּם שׁוּשָׁן,
נוֹלַדְתִּי בַּמִּדְבָּרִיּוֹת שֶׁל ח'וֹרָאסָאן.
אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה רוֹכֵל –
מָה שֶׁקּוֹרְאִים אֶצְלֵנוּ דָס־פוּרוּשׁ,
אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה מְקוֹנֶנֶת –
מָה שֶׁקּוֹרְאִים אֶצְלֵנוּ נָאלֶה־כָּשׁ.
תִּרְשְׁמִי.
אִמָּא שֶׁלִּי לֹא קוֹנְנָה עַל הַמֵּתִים.
הִיא קוֹנְנָה עַל הַנָּשִׁים שֶׁלָּנוּ
שֶׁנִּמְכְּרוּ לִהְיוֹת שְׁפָחוֹת
בְּיַלְדוּתָן, שֶׁהִתְחַתְּנוּ בְּתוֹךְ
שַׂק מָלֵא עַקְרַבִּים,
שֶׁנִּדְפְּקוּ בְּמַסְמֵר הַבְּעָלִים,
שֶׁמֵּתוּ בַּלֵּדָה,
וְאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים
הִמְשִׁיכוּ לִסְבֹּל.
תִּכְתְּבִי בַּשֵּׁם שֶׁלִּי:
חָ'אנוּם שׁוּשָׁן יוֹרֶקֶת
עַל כָּל הַחַיִּים הַמַּסְרִיחִים הָאֵלֶּה.
הִיא תִּלְמַד לִכְתֹּב בְּעִפָּרוֹן בְּמַחְבֶּרֶת,
הִיא תְּלַמֵּד נָשִׁים
זְכוּיוֹת.
רָשַׁמְתְּ מָה שֶׁאָמַרְתִּי?
וווווו
וווווו
הִתְעוֹרַרְתִּי הַבֹּקֶר
עִם סֵפֶר הַהִיסְטוֹרְיָה
שֶׁל עַמִּי.

מָחַקְתִּי הַכֹּל.

כַּמָּה כִּבּוּשִׁים וְהֶרֶס
יָכוֹל עַם קָטָן לִסְבֹּל.

טָבַלְתִּי דְּיוֹ שְׁחֹרָה
בְּאֶצְבָּעִי הַמּוֹרָה 
וְהִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב.
הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאֲנַחְנוּ
הַנָּשִׁים
נְסַפֵּר סִפּוּר חָדָשׁ.

לְמַעַן לֹא יִדְמֶה מָחָר לְאֶתְמוֹלֵינוּ.


להצטרפות לקבוצת הוואטס אפ של הסלון הספרותי שלי לחצו כאן

לקריאת הסקירות שלי על ספריה הקודם של צילה זן בר צור לחצו כאן
וכאן





פוסטים באותו נושא

מעוניינים להישאר מעודכנים ?

הירשמו לניוזלטר שלי:

וקבלו מידע על מאמרים ועדכונים חדשים