"רק רגע גוף"- ספר השירה החדש של ענת לוין

אני אוהבת את כתיבתה של ענת לוין, הן את הפרוזה והן את שירתה. לשמחתי הרבה, הוציאה ענת לאחרונה את הספר "רק רגע גוף"(הקיבוץ המאוחד "ריתמוס סדרה לשירה" עריכה- ארז שוייצר)

הספר הזה קרץ לי כבר מהרגע הראשון. המילים "רק רגע גוף" מופיעות ללא פיסוק וכך אני בוחרת לשחק עם העניין.

פעם זו פניה לגוף ובקשה ממנו לחכות רגע, ופעם זו הבטחה לעצמי שזה רק רגע של גוף, ויש כמובן אפשרויות נוספות.

כך או כך , כל שיר בספר היפהפה הזה נוגע עמוק פנימה.

הכתיבה של ענת מצליחה להיות גם כנה וכואבת וגם עדינה. היא כותבת כל כך יפה, נקי, גם הכאבים אצלה צלולים.

כל שיר מצטייר כמו תמונה ברורה, בהירה, אבל לא פשטנית. חדה ובכל זאת רכה.

במקום שאוסיף להכביר מילים אתן לכם להתמוגג כמוני משלושת השירים שבחרתי מתוך "רק רגע גוף"

יתומים

פַּעַם אַחַת כְּשֶׁרָצְחוּ אֶת רַבִּין,

שָׁלֹש פְּעָמִים רָאִיתִי אוֹתְךָ בּוֹכֶה:

פַּעַם אַחַת כְּשֶׁהָלְכוּ הַחֶסְכוֹנוֹת,

וְאַחַת כְּשֶׁנָּפַל הַיֶּלֶד הַחֲמִישִׁי.

.

הַחֶדֶר קֻלַּף מִקִּירוֹת וְעָמַד וְרֵיק

בָּאתָ אֵלַי. הָיְתָה שָׁעָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶאֱסֹף

וְגוּף חָפַר קֶבֶר בְּגוּף

לִטְמֹן אֶת הָאֵין.

.

וְאִם הָיְתָה – לֹא יָכֹלְנוּ לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ

הַבַּיְתָה, הָפַכְנוּ הוֹרִים יְתוֹמִים

וְאֵין מְאַמֵּץ וְלֹא מַחֲסֶה,

וְאֵין מִי שֶׁיַּצְבִּיעַ עָלֵינוּ וְיֹאמַר:

.

זֶה וְזוֹ וְאֵלּוּ שֶׁלִּי וְלֹא אֲחֵרִים

(כִּי בָּנוּ בָּחַר מִכָּל הַהוֹרִים).

מָלָא פִּינוּ עָפָר וַחֲשֵׁכוֹת

בְּלִי מְנוּחָה וּבְלִי מְנַחֵם.

.

"וְאֵיךְ יִתָּכֵן

שֶׁאַהֲבָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ

אֵינָהּ נוֹשֵׂאת פֵּרוֹת?"

שָׁאַלְתָּ.

.

הָאָבִיב עָמַד כְּמוֹ מִלְחָמָה, זָקוּף לִפְרֹץ,

וְעַל עַמּוּד הַחַשְׁמַל לְיַד הַבַּיִת

רָאִיתִי פֶּתֶק, "אִשָּׁה אַחְרָאִית

מְחַפֶּשֶׂת תִּינוֹק

.

לְטַפֵּל".

וְהִתְחַלְנוּ לַחְסֹךְ שׁוּב,

אוֹת לְאוֹת,

מִתְגַּבְּרִים בְּמִלִּים.

.

תה

אֲנִי פּוֹחֶדֶת שֶׁתֵּרָדֵם לְפָנַי,

שֶׁאֶשָּׁאֵר תְּלוּיָה לְבַד בָּעֲלָטָה,

בַּדִּמְדּוּמִים, בְּלִי כּוֹכָב

.

אֲנִי פּוֹחֶדֶת שֶׁתַּעֲזֹב אוֹתִי,

שֶׁאִשָּׁה עַתִּירַת יֶדַע אוֹ חָזֶה תְּפַתֶּה

אוֹתְךָ לִמְחוֹזוֹתֶיהָ, שֶׁלֹּא אֵדַע אֵיךְ לְחַלֵּץ

.

אוֹתְךָ אוֹ שֶׁאִשָּׁה יְפַת יַשְׁבָן (אַתָּה אִישׁ

מַעֲשִׂי, מְעֻדָּן, מַאֲמִין בְּיַשְׁבָן)

תִּרְצֶה לָשֶׁבֶת אִתְּךָ, אֶצְלְךָ אוֹ עָלֶיךָ

.

אוֹ

.

שֶׁאֶעֱזֹב אוֹתְךָ, שֶׁשּׁוֹמֵר הַיְּעָרוֹת

יִמְצָא אוֹתִי, שֶׁיִּלְחַשׁ לִי הִקָּסְמֻיּוֹת,

שֶׁאֶהְיֶה צְרִיכָה לָלֶכֶת

אֲנִי פּוֹחֶדֶת שֶׁאַחֲרֵי כָּל הַזְּמַן הַזֶּה,

אַחֲרֵי הַסֵּבֶל הַמַּר (הַזְּמַן הֶעָקָר),

יִוָּלֵד לָנוּ בַּסּוֹף יֶלֶד מְכֹעָר

.

אֲנִי פּוֹחֶדֶת שֶׁמִּלְחָמָה גְּדוֹלָה תַּשְׁחִיר

אֶת הַלֵּב, אֶת הַדָּם, אֶת הָעוֹר,

אוֹ מִלְחָמָה קְטַנָּה, וְהַמָּוֶת יִשְׂרֹר

.

אֲנִי פּוֹחֶדֶת שֶׁלֹּא אֶכְתֹּב עוֹד,

שֶׁיֵּרָקְבוּ הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁיִּנְשְׁרוּ

הַמִּלִּים, שֶׁיִּכָּרֵת הָעֵץ

.

אוֹ שֶׁתִּיבַשׁ הַדְּיוֹ בָּעֵט הָאַחֲרוֹן,

שֶׁאֶתָּקַע עִם זִכָּרוֹן וּבְלִי נְיָר

אוֹ עִם דַּפֵּי מִשְׁבְּצוֹת

.

שֶׁנִּשָּׁאֵר בְּלִי עֲבוֹדָה וּבְלִי

מָקוֹם לְהִסְתַּתֵּר בּוֹ, שֶׁנִּפָּצַע,

שֶׁנִּתְעַוֵּר, שֶׁנִּתְעוֹרֵר בּוֹכִים, אֲנִי

.

פּוֹחֶדֶת שֶׁתָּמוּת, לְפָנַי,

שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָרֹם בְּתוֹכִי לְפָנֶיךָ

יִתְלַבֵּשׁ לִכְדֵי אִשָּׁה זְקוּפָה וַעֲרִירִית

.

זוֹ דֶּרֶךְ אַכְזָרִית, דֶּרֶךְ בְּלִי פְּנִיּוֹת,

אוּלַי, לְרֶגַע קָט

נִלְגֹּם תֵּה עִם עוּגִיּוֹת.

.

מכתב לילדה בת שש

אַתְּ תַּחְשְׁבִי שֶׁנִּכְשַׁלְתְּ, שָׁנִים

תִּפְּלִי בְּמִדְרוֹן חֲלַקְלַק וְיַגִּידוּ

לָךְ שֶׁעוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט.

.

יוֹם אֶחָד יַרְדִּימוּ אוֹתָךְ עִם סִפּוּר תָּנָכִ"י

וְתִתְעוֹרְרִי בַּת אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, בְּבֶכִי.

אַף אֶחָד לֹא יַדְבִּיק לָךְ כּוֹכָב מֻזְהָב

כִּי צִיַּרְתְּ בְּמַחְבֶּרֶת חֶשְׁבּוֹן שַׁעַר פְּרָחִים.

.

אֲבָל יַמְשִׁיכוּ לָתֵת לָךְ צִיּוּנִים.

.

(אַגַּב, לֹא יַעַזְרוּ שִׁעוּרֵי הָעֵזֶר

עִם הַשָּׁכֵן הַשְּׂרוֹךְ, כָּל חֲמִישִׁי בְּחָמֵשׁ,

אַתְּ תִּגְמְרִי שָׁלֹש יְחִידוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן

בְּצִיּוּן בְּקֹשִי, חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ).

.

זֶה פָּשׁוּט: תַּעֲשִׂי אֶחָד וְעוֹד אֶחָד.

אַתְּ צְרִיכָה לִמְצֹא מִישֶׁהוּ שֶׁיֹּאהַב אוֹתָךְ.

אַתְּ צְרִיכָה לִמְצֹא מִישֶׁהוּ לֶאֱהֹב.

.

רַק תִּזָּהֲרִי מֵהַבְּלוֹנְדִינִי בְּמַחֲנֵה הַקַּיִץ,

הוּא אִידְיוֹט שֶׁחֲבָל עַל הַזְּמַן, וְלֹא

יֹאהַב. גַּם יֵשׁ לוֹ זַיִן קָטָן.

.

שְׁתִי בְּכָל יוֹם קַנְקַן מַיִם.

אִכְלִי בְּכָל יוֹם עוּגִיָּה.

אִם יוֹרֵד גֶּשֶׁם – קְחִי מִטְרִיָּה.

.

אַתְּ עֲלוּלָה לְהֵאָנֵס.

אַתְּ עֲלוּלָה לְהִפָּצַע.

.

אַתְּ עֲלוּלָה לָלֶכֶת לְאִבּוּד בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית

שֶׁל טְבֶרְיָה. אַל תִּפְחֲדִי, לְכִי בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי עַד

שֶׁתַּגִּיעִי לְבֵית הַחַיָּל, בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב

תִּפְגְּשִׁי אֶת הַבָּחוּר הָרוֹמָנִי שֶׁיַּגִּיד לָךְ שֶׁהוּא חַיָּל

בּוֹדֵד וְאַתְּ תַּגִּידִי שֶׁגַּם אַתְּ (בּוֹדֵדָה).

.

זֶה מַה שֶּׁאַתְּ בֶּאֱמֶת צְרִיכָה:

גַּג וּנְשִׁיקָה.

.

שָׁנִים תִּנְדְּדִי וְלֹא תִּמְצְאִי מְנוּחָה,

אַחֲרֵי סִבּוּב שָׁלֵם תִּרְאִי אֶת עַצְמֵךְ

עוֹמֶדֶת מוּל הַדִּירָה בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית,

דֶּלֶת עֵץ פְּשׁוּטָה וְשֶׁלֶט כָּתוּב

"בְּרוּכָה הַבָּאָה בַּחֲזָרָה".

.

יִהְיוּ לָךְ אֲבַעְבּוּעוֹת וְשֶׁפַע שַׁפָּעוֹת וְכֶשֶׁל הֶרְיוֹנִי וַאֲהָבוֹת

נִכְזָבוֹת. אַתְּ גַּם תִּשְׁבְּרִי אֶת כָּל הָאֶצְבָּעוֹת בְּיַד יָמִין

וְתִתְעַלְּפִי, זוֹ תִּהְיֶה תְּאוּנָה קָשָׁה. אַתְּ תִּחְיִי.

.

יְנַסּוּ לִמְכֹּר לָךְ אֲוִיר,

קְנִי.

ף

תַּגְבִּירִי אֶת הַמּוּזִיקָה,

רִקְדִי.

.

אַל תַּאֲמִינִי לַאֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁיַּחְזִירוּ לָךְ סְפָרִים. לֹא מַחְזִירִים.

אַל תַּאֲמִינִי לַקּוֹסְמֶטִיקָאִיּוֹת. אַתְּ תִּתְקַמְּטִי.

אַל תַּאֲמִינִי לַזַּבָּנִיּוֹת בְּאָפְנַת דָאלַאס בַּפָּסַז'. זֶה

יוֹשֵׁב עָלַיִךְ זְוָעָה וְלֹא מַרְזֶה.

.

תִּסְתַּכְּלִי קָדִימָה, הָעֵץ הַזֶּה.

תִּתְקַשְּׁרִי לְאִמָּא.

.

תִּתְקַשְּׁרִי לַאֲחוֹתֵךְ,

הִיא עֵדָה מֶרְכָּזִית בַּמִּשְׁפָּט

שֶׁאַתְּ מְנַהֶלֶת שָׁנִים עַל שָׁנִים

(אַתְּ הָעוֹ"ד, הַשּׁוֹדֵד,

הַסּוֹהֵר, הַמֻּשְׁבָּע, הַשּׁוֹפֵט,

הַפָּקִיד, בְּעִקָּר הַפָּקִיד)

.

תִּסְתַּכְּלִי בָּרְאִי עַל הַגּוּף שֶׁלָּךְ הַיָּחִיד –

הָעוֹר, הָעֵינַיִם, הַשָּׁדַיִם, הָרַגְלַיִם, הַפֶּה,

תַּגִּידִי לוֹ, הֵי, אַתָּה.

.

תִּכְתְּבִי מִכְתְּבֵי תְּלוּנָה.

תִּכְתְּבִי מִכְתְּבֵי אַהֲבָה.

אַל תִּתְאַבְּדִי.

.

יַגִּידוּ לָךְ שֶׁאַתְּ טִפְּשָׁה. אַתְּ לֹא.

יַגִּידוּ לָךְ שֶׁאַתְּ שְׁמֵנָה. אוּלַי.

יַגִּידוּ שֶׁאַתְּ יוֹתֵר מִדַּי. זֶה נָכוֹן.

.

יוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד תִּשְׁכְּבוּ

עֲרֻמִּים בָּאוֹר הַכָּחֹל,

אַחַר כָּךְ תֵּשְׁבוּ בַּשֶּׁמֶשׁ

שֶׁיּוֹרֶדֶת עַל אֶבֶן

גְבִירוֹל.

.

תִּשְׁאֲפִי. תִּנְשְׁפִי. זֶה,

פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, הַכֹּל.

.

לקריאת הסקירה שלי על "אנה מסתובבת לאט" , ספר השירה הראשון של ענת לוין

לקריאת הסקירה שלי על "הארכיברית", ספר הפרוזה של ענת לוין