שרית פלייןמה חשבתי על הספר החדש של א.ב.יהושע? מומלץ או לא?
"העולם כולו במה והאנשים הם שחקנים" כתב שייקספיר במחזה הידוע "כטוב בעיניכם".
הנה כמה שאלות שעלו במוחי בזמן שקראתי את ספרו החדש של א.ב. יהושע" ניצבת"
אם צדק שייקספיר, מיהו המחזאי שכותב את הצגת חיינו? מי הבמאי?
ואם אנחנו השחקנים, איזה שחקן כל אחד מאיתנו? כוכב המחזה? ואולי ניצב?
ואולי כולנו משחקים בכל התפקידים בבמות שונות?
בבמה אחת אני הכוכבת, צועדת בביטחון על הבמה, יודעת שמחיאות הכפיים יגיעו ,ובבמה אחרת אני ניצבת, משקיפה מהצד, ללא טקסט, ללא תפקיד של ממש. נותנת לאחרים לנהל את המערכה.
ומיד עולה בי גם המשפט שאמר הבמאי הרוסי הנודע, סטניסלבסקי, "אין תפקידים קטנים ,יש רק שחקנים קטנים."
מכל ההקדמה הארוכה הזו ,אתם כבר מבינים שהספר "ניצבת" נגע בי, ונשאר בתוכי גם אחרי שסיימתי לקרוא אותו.
מעט על העלילה:
נוגה היא נבלנית(מנגנת בנבל) בתזמורת בהולנד.
היא גרושה, בת 42, ללא ילדים מתוך בחירה היא חיה שם שנים רבות, אבל עכשיו חודשים אחדים לאחר מות אביה , מבקש ממנה אחיה התל-אביבי לקחת חופשה מן התזמורת שלה ולהגיע ארצה, כדי לשמור במשך שלושה חודשים על דירת ילדותם בירושלים, ובכך לאפשר לאמם להתנסות בדיור מוגן בתל-אביב, בקרבתו.
בתקופה הזו של 3 חודשי הניסיון מוצא האח עבור נוגה תעסוקה -למלא תפקידים של ניצבת בסרטים ובסדרת טלוויזיה, ובאופרה "כרמן" המוצגת למרגלות המצדה.
מעבר לכך לא אגלה לכם כלום על העלילה, כדי לא לפגום בהנאה שלכם מהספר.
הספר, כדרכו של יהושע, כתוב בשפה יפה, בחלקה גבוהה, אבל אף פעם לא יוצרת תחושת ניכור.
נהפוך הוא, יהושע הצליח לגרום לי לתחושת חמימות כלפי כל הדמויות, הן כולן דמויות עגולות, ממשיות ובעיקר אנושיות.
השמות שבחר עבורן אינם מקריים.
נוגה ,בלועזית ונוס, ולכן נקראת על ידי חבריה ההולנדים "ונוס שלנו". נוגה היא כוכבת, גם כשהיא ניצבת.
חוני , אחיה, שכמו חוני המעגל פועל בשקט , אך בנחישות ולא זז עד שישיג את מטרתו.
בעלה לשעבר של נוגה, שהתגרש ממנה בגלל שהיא סירבה להרות וללדת, אך הוא עדיין אוהב אותה בצורה די מטורפת, נקרא אוריה, ואני כמובן נזכרתי באוריה החיתי, שנשלח אל מותו בגלל האהבה בין אשתו לדויד, שהיה אמנם מלך, אך גם נגן.
אוריה של "ניצבת" נאלץ לוותר על אהובתו, אשר לטענתו נגזלה ממנו על ידי המוזיקה.
יהושע מתאר כל סצנה בצורה כזו שניתן ממש להרגיש כמו קהל בתיאטרון, דבר נוסף שמחזק את התחושה הזו- יש דיאלוגים רבים בספר, דבר שיוצר תחושת דינמיות גם כאשר אין ממש התרחשות.
אמירתו של יהושע כי אישה שבוחרת לא ללדת היא רק ניצבת בעולם, עוררה תגובות נזעמות רבות(ואני מסכימה איתן), אבל לדעתי בספר עצמו הוא לא הלך עם העניין הזה עד הסוף.
העובדה שנוגה בחרה לא ללדת היא אמנם יוצאת דופן, ומשמעותית בספר אבל אין באמת עימות שלה עם הסביבה הקרובה והרחוקה בעניין.
יש תחושת עמימות בעניין.
האם אני ממליצה לקרוא אותו?
כן! בהחלט! הספר כתוב נפלא, לעיתים מצחיק, תמיד מעניין. רק אל תצפו להתרגשות, וגם לא למניפסט פמינסטי/ אנטי פמינסטי
לקריאת המלצות נוספות לחצו כאן
אם גם אתם, כמוני אוהבים לקרוא את הספרים במהדורה דיגיטלית תוכלו למצוא את " ניצבת" ב""מנדלי מוכר ספרים" בקישור הזה
רוצים לקבל עדכון ישירות למייל בכל פעם שאעלה פוסט חדש?
לחצו על ״ הרשם לבלוג״ למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם, אשרו את מייל ההרשמה שיגיע אליכם.
זהו, עכשיו תשארו מעודכנים 🙂