• Facebook
אוצר מילים
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • נעים להכיר
  • ספרים מומלצים
  • ספרי ילדים ונוער
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
    • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • פנו אלי
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • נעים להכיר
  • ספרים מומלצים
  • ספרי ילדים ונוער
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
    • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • פנו אלי
  • ״נעדרים קרים״- ספרו המצוין של אסף קוגלר
  • כל מילה בצבע- שיתוף פעולה שמרגש אותי
  • “רשומון מרוקאי” הפואמה המרגשת של שרון אריק כהן
  • ״ברוכה הבאה לחיים שלך״ ספרה הסוחף של נטע חוטר
  • “אפיזודה חולפת” ספרה של טלי יעקבי קנלר
  • סדנה חדשה – כתיבה למתמודדות עם כאבים.
  • רשמים מסלון ספרותי עם דפנה שן- וגם סוד בסוף.
  • ״יש סדק בכל דבר, כך נכנס האור״ על אור ויצירה
  • 3 שירים של סיגל אשל- שוררו בי את הלב
  • על תודה , אהבה, ולבבות יחפים
אוצר מילים
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • נעים להכיר
  • ספרים מומלצים
  • ספרי ילדים ונוער
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
    • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • פנו אלי
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • נעים להכיר
  • ספרים מומלצים
  • ספרי ילדים ונוער
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
    • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • פנו אלי
ראשי » ספרים מומלצים » ארבעה ספרים ישנים ומצויינים שלא כדאי להחמיץ

ארבעה ספרים ישנים ומצויינים שלא כדאי להחמיץ

saritflain 13/08/2017 15:17 3 תגובות

ספרים ישנים ומשובחיםספרים, בניגוד ליין לא תמיד משתבחים עם הזמן, חלקם נפלאים מהרגע הראשון, אחרים גרמו להנאה ראשונה בתקופה בה יצאו לאור, אולם לא עמדו במבחן הזמן. הרשימה הזו (ואם תבקשו יהיה לה גם המשך) היא של חלק מאלה שכן, כן ישנים(יחסית לפחות) וכן משובחים. את חלקם אולי לא תשיגו ברשתות( וזו ההזדמנות לעודד אתכם לרכוש בחנויות הפרטיות) אולי תצטרכו הזמנה מיוחדת, אולי תשיגו אותם בספריות, אבל האמינו לי שהמאמץ ישתלם.

מוכנים?

קוצר רוחו של הלב/סטפן צוויג

הספר יצא לאור ב1939, ותורגם ב1986. (יצא במהדורה חדשה ב2007. אני קראתי את המהדורה הישנה)

לרוב יש לי רתיעה מספרים המתורגמים מגרמנית. משהו במשפטים המאוד ארוכים ומורכבים שמאפיינים את השפה הגרמנית במעבר לעברית מקרטע ומקשה עלי, אך על הספר הזה שמעתי המלצות רבות, ובמיוחד מחברה שאת דעתה אני מאוד מעריכה. איזה מזל שאני מקשיבה לחברות שלי:)

הספר מספר על קצין צעיר המוזמן לאחוזתו של אחד מעשירי המקום, הוא פוגש שם את בתו הנכה של בעל האחוזה, וזו למרבה הצער מתאהבת בו. הקצין נע בין רחמים, רתיעה, תקוה, בושה וכך מטלטל את גורל עצמו וגורלה עד ל… טוב תקראו לבד,

 זהו ספר חכם, רגיש ,עצוב, לא קל ועם זאת כל כך סוחף ומעורר מחשבות. הוא גרם לי לרצות להיות אדם טוב יותר.

והנה ציטוט מתוכו אשר בעיניי הוא ככל הנראה הטקסט היפה ומדוייק ביותר בנוגע להבדל שבין רחמים לחמלה:

״ קיימים, בעצם, שני סוגי רחמים. האחד, פחדן ורגשני, אינו למעשה אלא קוצר-רוחו של הלב, שאחד רצונו- להשתחרר מהר ככל האפשר מן ההשפעה הבלתי נעימה של מצוקת הזולת, רחמים שאין בהם שמץ השתתפות-בצער ואינם אלא הגנה אינסטינקטיבית על נפשך מפני סבל הזולת.

ואילו הסוג השני, שרק הוא נחשב באמת, הוא סוג של רחמים לא רגשני, כי-אם יוצר, שרצונו נהיר לו ובחלטתו נחושה לעמוד בכל, בסבלנות ובסובלנות, עד כלות כוחותיו ואף למעלה מזה.״

ימי הנטישה/אלנה פרנטה (2002)

אתחיל בוידוי- לא אהבתי את ״החברה הגאונה״ של אלנה פרנטה, לא הבנתי על מה ההתלהבות הגדולה, פעמיים ניסיתי ונטשתי. כשקראתי המלצה נלהבת על ״ימי הנטישה״ תהיתי האם יש סיכוי שאהנה ממנו למרות דעתי על הגאונה. שיתפתי בתהייה את חברי לקבוצת קריאה, ושוב- איזה מזל שאני מקשיבה לחברות שלי!

ימי הנטישה פשוט נהדר ושונה לחלוטין מהסדרה הנפוליטנית.

זהו סיפורה של אולגה והוא נפתח כך:

״באחר הצהריים של אפריל, מייד לאחר הארוחה, הודיע לי בעלי שהוא רוצה לעזוב אותי. הוא עשה זאת כשהורדנו את הכלים מהשולחן, הילדים רבו כרגיל בחדר האחר, הכלב חלם ורטן ליד ההסקה. הוא אמר לי שהוא מבולבל, שעוברים עליו רגעים נוראים של עייפות, של חוסר-סיפוק, אולי של פחדנות. הוא דיבר ארוכות על חמש -עשרה השנים של נישואינו, על הילדים, והודה שאין לו שום תלונות, לא עליהם ולא עלי. הוא שמר על ארשת מאופקת כמו תמיד, חוץ מתנועה מוגזמת של יד ימין, כשהסביר לי בעווית ילדותית שקולות חרישיים, מן לחשוש, דוחפים אותו למקום אחר. אחר- כך לקח על עצמו את האשמה על כל מה שקרה, סגר מאחוריו בזהירות את דלת הבית, והותיר אותי מאובנת ליד הכיור.״

וכך מרגע שהוא נפתח הוא סוחף ושואב ומעורר רגשות עזים עד המילה האחרונה, פרט לשנת לילה, לא הנחתי אותו מהיד מהרגע שהתחלתי.

 היו רגעים שהרגשתי מועקה  ממש, הפסקתי כדי לנשום, וחזרתי תוך דקה, היה פרק שבו כמעט נעמדתי בסלון ביתי והרעתי לאולגה בקול, היתה חרדה וחמלה וכאב והקלה. הכל.

פרנטה שמה את הקרביים שלה על שולחן הכתיבה, לא פעם בבוטות מטרידה , ויחד עם זאת מצליחה לגרום  לי להרגיש שהמילים שלה הם בדיוק המקום בו אני רוצה להיות .

הנה ציטוט נוסף מתוכו:

״ מאז ומעולם היה לי קול נמוך, איני יודעת לצרוח, המילים נופלות במרחק קצר ממני, כמו חצץ שמיידה ידו של ילד קטן.״

אישה שבורה/סימון דה בובואר(1967)

ב״ימי הנטישה״ יש אזכור מתמשך של ספרה של סימון דה בובואר, כך שההמשך הטבעי מבחינתי היה לקרוא אותו.
מדובר בשלוש נובלות של הוספרת והפילוסופית מראשונות הפמיניזם.
בהמלצתה של חברה קראתי את הנובלות שלא לפי סדר הופעתן.
התחלתי דווקא מהאחרונה ״אישה שבורה״
גם כאן מדובר באישה, אשר במפתיע(מבחינתה לפחות) בעלה נוטש אותה וכל הנובלה היא למעשה תגובתה לכך, בניגוד לבעלה אל אולגה מהספר הקודם, כאן לא ממהר הבעל לעזוב פיזית את הבית מה שמסבך עוד יותר את התחשות (ואשליות) שלה.

כמה מוכשר צריך להיות סופר כדי לגרום לי לתעב דמות, דמותו של הבעל, מוריס.

והיא עצמה, מוניק, הרגשות שלי כלפיה נעו בגלים מתחלפים של חמלה, כעס, רצון לנער אותה, ושוב חמלה.

בהתחלה לא הבנתי איך  אחת מגדולות הפמיניזם יצרה דמות כזו ואז הבנתי-

היא גאונה! זה בדיוק מה שיגרום לכל קוראת לבדוק את עצמה ולעשות הכל כדי להיות אשה שלמה ומשוחררת, לא שבורה.

כך גם בנובלה ״גיל המתינות״ מתוך אותו קובץ. זה מה שכתבתי כשסיימתי לקרוא אותה:

ואו!  אני חייבת שיחה עם האישה הזו, כמה חבל שהיא מתה מזמן( נניח לרגע שהייתי מצליחה לשוחח איתה בעודה בחיים..)

עד השליש האחרון של הסיפור חשבתי שמטרתה לדכדך אותי( אל דאגה, לא הצליחה, נזהרתי והעדפתי להתעצבן על הדמות שהיא יצרה, הפעם דמות האישה)  ואז הגיע השליש האחרון ובחיי- כמעט בא לי להזדקן!

בקיצור- אם עברתם, כמוני, את גיל חמישים, אל תוותרו עליו.

את הסיפור האמצעי בקובץ לא אהבתי, נטשתי אותו באמצע, אבל כאמור כל אחד משתי הנובלות האחרות בו בפני עצמה מצדיקה את רכישת הספר וקריאתו יותר מפעם אחת.

רומן רוסי/ מאיר שלו(1988)

את הספר הזה קראתי לראשונה  כשיצא  לאור וחזרתי וקראתי אותו שוב השבוע, כשקיבלתי אותו במתנה מחברה אהובה.

זהו הרומן הראשון שפירסם מאיר שלו, אחריו באו רבים ומשובחים כמו״ עשו״ ״יונה ונער״ ״שתיים דובים״ ועוד ושלו נחשב אחד הסופרים הישראליים ביותר והמעולים ביותר.

כמו כן הוא כתב גם ספרי ילדים נהדרים כמו:״ רוני ונומי והדב יעקב״ ״ איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבב הרומני״ ״גומות החן של זוהר״ ו״ אבא עושה בושות״

כבר ב״ רומן רוסי״ ניתן לזהות את המאפיינים של שלו שיופיעו גם בשאר ספריו: העברית המשובחת, היצירתית והציורית איתה הוא מלהטט ויש אומרים אף עושה אהבה. 

הטבע הארץ ישראלי, אשר אינו רק רקע לספריו אלא דמות של ממש ולא פעם הציר המניע את העלילה. 

האהבה לארץ, להיסטוריה שלה ולאנשיה- לא מדובר כלל וכלל באהבה עיוורת, אלא אהבה מפוכחת שלא נעדרת ממנה ביקורת, גם אל בוני הארץ וחלוציה, זו אהבה של אף על פי ולמרות הכל, או כפי שכתבו ב״רומן רוסי״

״ארץ ישראל… לעולם לא תצליח לזרוק כאן אבן בלי שתפגע במקום קדוש או באיש מטורף.״

ואם כבר הזכרנו טירוף- עוד מאפיין שלו הקו שבין שפיות לטירוף, בין מציאות לדמיון, היסטוריה ומיתוסים לעיתים דקיק במיוחד, כך למשל בספר הזה מתואר דניאל שלמד לזחול בכוחות עצמו בגיל שלושה שבועות כדי להגיע אל אהובתו, בת גילו, או אפריים שהיה מטייל בשדות כשעל כתפיו עגל ובהמשך פר שמשקלו מעל טון. בספרי הילדים שלו הקו הזה הופך להגזמה שמאוד מצחיקה את הקוראים הצעירים. בספרי המבוגרים לעיתים הקו הזה אלגורי ומעורר מחשבות חמוצות מתוקות על חיינו כאן, והמחיר שהם דורשים מאיתנו.

להמלצות נוספות על מאיר שלו

 

רשימה זו מוקדשת באהבה ליעל גור אשר רוב הספרים כאן הגיעו אלי ממנה, חלקם בהשאלה וחלקם במתנה ואשר השיחות איתה תמיד מייפות לי את היום והלב.

 

 

  • פייסבוק
  • פינטרסט

קשור

אלנה פרנטה מאיר שלו סטפן צוויג סימון דה בובואר ספרות מתורגמת ספרים ישראליים

שרית פליין |להציג את כל הפוסטים של saritflain


« פוסט קודם
פוסט הבא »

3 תגובות

  1. אתי הגב 14/08/2017 בשעה 13:06

    הכתיבה שלך עמוקה,המילים מדויקות ועושה לי חשק לקרוא את הספרים.

    • שרית פליין הגב 14/08/2017 בשעה 17:18

      תודה רבה, שימחת אותי!

  2. ימי הנטישה והבת האפלה. אלנה פרנטה כותבת בעומק ובאומץ - אוצר מילים הגב 16/10/2017 בשעה 12:35

    […] שכתבתי עליו כאן מרגע שהוא נפתח הוא סוחף ושואב ומעורר רגשות עזים עד […]

השארת תגובה

ביטול

פוסטים חמים

“חוצה” המלצת קריאה

״מצילות״- המלצת קריאה על ספרה השני של תמר לזר

״שיבת הבית ונדודיו״, שירתה של דיתי רונן מנשימה בי שמחה

תאומות נפשי/שרית פליין

מתוך ״עולם הספרים של שניר פלג״

“אתי החיים משחק הרבה”- ספרו החדש והנפלא של דויד גרוסמן

״הדיירים של מונבלום״- אדוארד לואיס וולאנט -טיול בזמן ובמחוזות אחרים

16 מלאו לנער, ולנערה.

ילדה של אחרים- המלצת קריאה

2 ספרים,4סיפורים וסופר אחד

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

עקבו אחרי

ענן תגיות
איריס אליה כהן ביקורות והמלצות דויד גרוסמן דני ספרים הוצאת הכורסא הוצאת הקיבוץ המאוחד הוצאת חרגול הוצאת טל מאי הוצאת כנפיים הוצאת כנרת הוצאת כתר הוצאת מודן הוצאת עם עובד הוצאת פרדס הוצאת רימונים הוצאת שוקן המלצות ספרים המלצות על ספרי ילדים המלצות על ספרים המלצות קריאה המלצות קריאה לילדים הקיבוץ המאוחד טל ניצן ידיעות ספרים יעל שכנאי כוחה של מילה לחיות עם פיברומיאלגיה סיפורים קצרים ספר ביכורים ספרות מתורגמת ספרי ילדים מומלצים ספרים אלקטרונים ספרים ישראליים ספרים ישראלים ספרים ישראלים מומלצים ספרים מומלצים ספרים מומלצים לילדים ספרים מומלצים לנוער ספרי מתח ספרי מתח מומלצים ספרי נוער עם עובד שירה עברית שיר לסופשבוע תמיר סנדיק
היי, נעים מאוד, אני שרית פליין

מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.

20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.

המשך >>

פוסטים אחרונים
  • ״נעדרים קרים״- ספרו המצוין של אסף קוגלר
  • כל מילה בצבע- שיתוף פעולה שמרגש אותי
  • “רשומון מרוקאי” הפואמה המרגשת של שרון אריק כהן
  • ״ברוכה הבאה לחיים שלך״ ספרה הסוחף של נטע חוטר
  • “אפיזודה חולפת” ספרה של טלי יעקבי קנלר
  • סדנה חדשה – כתיבה למתמודדות עם כאבים.
  • רשמים מסלון ספרותי עם דפנה שן- וגם סוד בסוף.
  • ״יש סדק בכל דבר, כך נכנס האור״ על אור ויצירה
  • 3 שירים של סיגל אשל- שוררו בי את הלב
  • על תודה , אהבה, ולבבות יחפים
קטגוריות
  • ביקורות והמלצות
  • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • טיפים ותובנות על כתיבה
  • כתבו עלי
  • לחיות עם פיברומיאלגיה
  • משולחן הכתיבה שלי
  • ספרי ילדים ונוער
  • ספרי עיון
  • ספרים מומלצים
  • סרטים, הצגות והרצאות בעקבות ספרים
  • שיר לסופשבוע
תפריט ראשי
  • נעים להכיר
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
    • ספרי עיון
  • ספרי ילדים ונוער
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
    • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • פנו אלי
  • תקנון ותנאי שימוש
  • סרטים, הצגות והרצאות בעקבות ספרים
מומחים בפרסום בגוגל
איל פור בניית אתרים
גלילה לראש העמוד