שרית פלייןהמלצה שלי -פנו לכם כמה שעות וקראו את ״השופט״, ספרו החדש של שי אספריל, בהוצאת עם עובד
״השופט״ ספרו השלישי של שי אספריל נבלע בקרבי במהלך שבת אחת, למרות שרובה היתה בחסות המיגרנה. עד כדי כך הוא קריא וסוחף.
אל תטעו, לא מדובר בספר קליל, אלא ספר מעורר מחשבה עם כמה רבדים.
מעט על העלילה ללא ספוילר:
״השופט״ הוא אריאל, אחת הדמויות הראשיות בספר.
הוא שופט מוערך מגיל צעיר, רווק מושבע, אשר גדל בצלה של אם מגוננת וסוד גדול.
ממש לפני שהוא מקבל מנוי כשופט בבית המשפט המחוזי הוא יוצא לדייט עם אישה נשואה שהכיר דרך האינטנרנט.
מה שיקרה בפגישה מוביל לשרשרת של אירועים שתחרוץ את גורלו. או אולי גורלו נחרץ הרבה קודם?
זו למעשה אחת התימות בספר- ההשפעה של בחירה אחת על חיים שלמים, למרות שאחת מדמויות המשנה, עורך הדין גולן זאדה, טוען דווקא את ההיפך.
לדבריו, אין שום החלטה יחידה שקובעת את חיינו מבחינה מהותית. הוא גורס שלולא פגש באשתו האהובה, היה מן הסתם פוגש אישה אחרת, כנראה בעלת קוי אופי דומים, מתאהב בה ומתחתן איתה. חייו היו קצת אחרים, אבל מהותם לא היתה משתנה. לדבריו רק מכלול הבחירות וההחלטות הוא שקובע את חיינו.
בין אם אתם מסכימים ובין אם דעתכם שונה, תודו שזה נושא מעניין. העלילה עצמה לא בהכרח מצדדת בטענתו של זאדה.
למעשה מותיר שי אספריל את השאלה פתוחה, מהי באמת ההשפעה של כל בחירה שאנו בוחרים על מכלול החיים?
שאלה נוספת שהספר מעלה היא מה עדיף-שקר שנועד לעשות חסד ונותר כדי לגונן, או אמת דוקרנית?ֿ
ושוב, התשובה אינה חד משמעית. בכלל, כמו כל ספר טוב, גם ״השופט״ מעלה יותר שאלות מתשובות.
מאפיין נוסף של כתיבה טובה שמתקיים בספר הזה הוא היותן של הדמויות עגולות ורבות גוונים.
כולם בני אדם. גם השופט, גם הטייקון על גבול העבריין. כולם פועלים מתוך מניעים אנושיים.
בכל פעם שנדמה לנו שגיבשנו דיעה על אחת הדמויות מתגלה מידע נוסף ומאיר נקודות חדשות. אין כאן שחור ולבן.
האישה הקטנה היא לא באמת אישה קטנה, המנוול הוא גם קורבן וכך הלאה.
גם כאן עושה זאת שי אספריל בצורה לא צפויה ששומרת על רעננות הקריאה.
המלצה שלי- פנו לכם כמה שעות וקראו את ״השופט״