כל הפוסטים בסיפורים קצרים

התקופה הזו שבה אני זוכה לקרוא כל כך הרבה ספרים ולבחור מתוכם את אלה שאהבתי ביותר לקראת שבוע הספר, מזכירה לי איך בתור ילדה חלמתי לעבוד כטועמת גלידות, או לפחות בעלת גלידריה או אוטו-גלידה. אז חסכתי את הקלוריות ונזקי הסוכר ומבלי הקדמות נוספות, קבלו את המומלצים שלי לשבוע הספר תשע״ח

״מה זה אומר כשגבר נופל מהשמיים״ הוא ספרה הראשון של לזלי ננקה ארימה, ואני כל כך מקווה שהיא תכתוב עוד ספרים והם יתורגמו לעברית! מהרגע הראשון שהספר נפל לידיי( אם כי לא מהשמיים…) הוא משך את תשומת לבי, השם המסקרן (שעוד נגיע אליו) והעטיפה הכל כך מזמינה, מעוררת שאלות, מיהו

״שנת השועל״, ספר הביכורים של רות עפרוני, נקרא בכותרת המשנה שלו ״רשימות מהיומן של אישה כמעט נורמטיבית״ נדמה לי שזה חלק עיקרי בסוד הקסם שלו. מצד אחד כל מה שרות כותבת בספר הוא מוכר, מאוד מוכר, נורמטיבי, אבל רק כמעט. וההבדל הזה, המילימיטר הבלתי נראה שעובר בין הנורמטיבי ולבין ה״כמעט״

״זאת אני, איווה״ הנובלה החדשה של גלית דהן קרליבך( הוצאת רני גרף) היא הזמנה להליכה על הקצה,  או נכון יותר להתבוננות נטולת שיפוטיות במי שמתהלכת על הקצה. אקדים ואומר, לא צלחתי את ספרה הקודם וזו ההוכחה שמשתלם לבוא אל ספר בעמדה נקיה, נטולת הנחות מוקדמות. ״זאת אני, איווה״ היפנט אותי.

  ״נופש מופלא״ הוא אוסף של סיפורים קצרים שנכתבו ברוסית על ידי מיכאיל זושצ׳נקו, בשנות העשרים של המאה הקודמת, ותורגמו כעת לעברית על ידי יואל נץ. (ספריית פועלים) ספרות טובה היא אל זמנית, וגם על זמנית. מבחינה זו ״נופש מופלא״ הוא ספרות טובה. המצבים שהוא מעלה בספר אמנם כוללים מאפיינים תקופתיים,

״נזירה״, היא הנובלה השלישית של מרקו לודולי, אחרי ״איטליה״ ו״ענן״. היא תורגמה מאיטלקית על ידי ארנו בר. (הוצאת ספריית פועלים) לפני שאתייחס לנובלה עצמה, שימו לב כמה יפה הכריכה של ״נזירה״. אחראי עליה כמו על עיצוב הסדרה כולה (סיפורת) דויד בן הרא״ש. הנזירה בתצלום, ממש כמו זו שבספר, משאירה מאחוריה עולם

תשמעו סיפור, אמיתי לגמרי מהחיים. לפני קצת יותר משבוע ראיתי שמיקה אלמוג הוציאה ספר בשם ״ציפייה״. כמי שאוהבת את כתיבתה ועוקבת אחרי הטורים שלה בעיתון מיהרתי לקרוא אותו. באותו לילה, כמו בלילות רבים, למרות שפיהוקיי איימו לבלוע את בני הבית, נדדה שנתי למחוזות בלתי ידועים. מאחר וידעתי כי ״ציפייה״ הוא