פרוזה
״המורה לעברית״ ספרה החדש של מאיה ערד
״המורה לעברית״ הוא ספרה החדש של מאיה ערד, אשר יצא בהוצאת חרגול. מאיה ערד מוכיחה שוב את יכולתה לכתוב כך שכבר מהעמוד הראשון נוצרת תחושת
פברואר 2, 2018
״המורה לעברית״ הוא ספרה החדש של מאיה ערד, אשר יצא בהוצאת חרגול. מאיה ערד מוכיחה שוב את יכולתה לכתוב כך שכבר מהעמוד הראשון נוצרת תחושת
״אחותו של צייד המכשפות״ , ספרה של בת׳ אנדרדאון, לקח אותי למסע בתקופה אפלה, שאף פעם לא באמת התעכבתי ללמוד עליה, תקופת צייד המכשפות באנגליה
״ברית הנישואים״, ספרה של מישל ריצ׳מונד מסווג על פי העטיפה הקדמית כמותחן. אני חוויתי אותו כספר שמתהלך בין מחוזות הדיסטופיה לאלה של מותחן. מכאן נובעים
״לעצמי״ הוא שיר נוסף שאהבתי מאוד מתוך הספר המרגש ״הבוקר בא תמיד״ של שיבטה טויו, עליו כתבתי כאן כשקראתי אותו חשבתי לעצמי, זהו קסמה של
״מצילות״, ספרה השני של תמר לזר, סחף אותי למצולות, טלטל, ולבסוף הביא אותי אל חוף המבטחים של השלווה. מעט על העלילה של ״מצילות״ הדס היא
״בית מלאכה לגעגוע״ הוא מפעל שמוכר לי היטב. לפעמים נדמה לי שנולדתי עם בלוטת געגוע שנמצאת בפעילות יתר תמידית. פעם חשבתי שגעגוע הוא מצב שקשור
״הפרשה המסתורית בסטיילס״, ספרה של אגתה כריסטי, הוא הראשון בו היא מציגה בפני הקוראים את הבלש הבלגי הידוע, הרקול פוארו. הוא יצא לאור בתרגום מחודש
״שמש שקהלת לא ידע״ הוא ספר שיריה השלישי של סיון הר- שפי. (הוצאת הקיבוץ המאוחד) מתוכו בחרתי שיר שדיבר לי במיוחד בסוף שבוע זה. שיר
מדיאה, הטרגדיה היוונית הקלאסית היא אחת היצירות שלמדתי בתיכון וזכורות לי עד היום. זה היה בתקופה שהמציאות היתה פחות שקופה לנו. מקרים של רצח ילדים
״עיניהם צופות באלוהים״- ספרה של זורה ניל הרסטון, בתרגומה של רעות בן יעקב, יצא לאור בהוצאת ״הכורסא״ ואין מתאים ממנו לסכם את 2017, שנת קריאה
״הבוקר בא תמיד״ הוא ספר ביכוריה של שיבטה טויו. הוא יצא לאור כשהיא היתה בת תשעים ושמונה. הרי לכם ההוכחה שלעולם לא מאוחר מדי. שיבטה
״נדנדת חבלי הכביסה״ ספרו של אחמד דני רמדאן הוא עוד פנינה מבית היוצר של הוצאת תמיר/סנדיק. השבוע הקשבתי להרצאתו של עמוס עוז. אחד הדברים עליהם
״אוצר מילים״ הבית לאוהבי המילה הכתובה