אני ממליצה, פרוזה

  קראתי את ״תמרה משקרת״ של נטע רוט (הוצאת כתר. עריכה יונתן שגיב)  בנשימה עצורה ולא פעם בלסת שמוטה, מהרגע שפתחתי אותו ועד שהגעתי למילה