"כשג'יימס ,נגן רחוב בלונדון, מצא חתול ג'ינג'י פצוע, לא היה לו מושג עד כמה חייו עומדים להשתנות. ג'יימס חי מהיד לפה והדבר האחרון שהיה חסר לו זה חיית מחמד. הוא טיפל בחתול עד שהבריא ושלח אותו לדרכו, בהנחה שלעולם לא יפגוש אותו שוב. אבל לבוב החתול היו רעיונות אחרים בראש"
זהו התקציר בגב הספר "חתול רחוב ושמו בוב" ,שעושה לספר עוול בלתי נמנע.
למה עוול? כי בספר יש הרבה יותר ממה שקראתם בשורות הקודמות.
למה העוול בלתי נמנע ? כי אין דרך לספר יותר מבלי לחטוא בספוילר.
לפני שנמשיך, מילה לאלה מכם שאינם חובבי חתולים ,את בוב גם אתם תאהבו, הוא חכם, כל כך חכם עד ש… אופס, לא מגלה לכם, הוא מקסים, יפהפה, ובעיקר הוא בעל נשמה.
זהו לא רק סיפורו של בוב, אלא גם של ג'יימס בוון, כותב הספר
סיפורם של השניים הוא אמיתי(בסוף פוסט זה תוכלו לקבל הצצה של ממש אל השניים), אך הוא מסופר כסיפור סוחף וקולח, עם רגעים מפחידים, מרגשים ומצחיקים. יש בו לא מעט תובנות.
באחד הפרקים מספר ג'יימס איך דווקא בוב, החתול הוא זה שנתן לו הזדמנות שניה:
"המראה שלי עם החתול ריכך אותי בעיניהם. הקנה לי נופך אנושי, במיוחד אחרי שהאנושיות ניטלה ממני. במובנים מסוימים זה החזיר לי את תחושת הזהות. הייתי לא אדם; עכשיו חזרתי והפכתי לאדם."
תפקידו של בוב , בספר ובמציאות הוא בין היתר לשקף את דמותו של ג'יימס, את הבחירות שעשה בחיים, ,את הרצון שלו בשינוי, את החמלה הטבעית שבו.
שניהם יחד משקפים לקורא את הדרך בה רובנו טועים ומסתכלים על המעטפת, על התווית שהוצמדה לאדם, ולא על האדם עצמו, והאדם הוא תמיד הרבה יותר מסך התוויות שבן תוייג או מסך השגיאות וההישגים שלו.
בוב, לא רק מספק לג'יימס מבט אחר על עצמו, הוא למעשה מחולל שינוי של ממש בדימוי העצמי שלו . לקראת סוף הספר מדבר ג'יימס על כך שלמעשה בוב הציל את חייו.
אני חולקת עליו, אני חושבת שג'יימס עצמו הוא זה שהציל את עצמו, ויחד עם זאת לבוב היה חלק חשוב מאוד בתהליך הזה.
אם אתם מחפשים ספר שהוא ממתק אמיתי ובכל זאת לא סכריני, ספר שיזכיר לכם כמה טוב יש בעולם בלי לתת לכם לשכוח כמה רע יש, וישאיר אתכם עם חיוך של תקוה " חתול רחוב ושמו בוב (הוצאת אסיה) הוא בדיוק בשבילכם.
