״פלפל חריף לארוחת בוקר״ ספרו של ג׳יי ריאן סטראדל (הוצאת כנפיים) הוא ספר קיצי וקליל, מתאים במיוחד לשוחרי קולינריה, אבל לא רק.
ראו הוזהרתם, אם אתם אנשים שבלוטות הטעם שלהם מתעוררות למקרא תאורי אוכל ותפריטים נא להגיע אל הספר שבעים.
״פלפל חריף לארוחת בוקר״ נקרא כך משום שאווה תורוולד, הדמות הראשית בספר, אהבה מאוד פלפלים חריפים. מה שיותר חריף יותר טוב, ונהגה לאכול אותם גם בארוחת הבוקר, עד שעברה למאכלים אחרים מורכבים ומתוחכמים יותר.
״פלפל חריף לארוחת בוקר״ הוא למעשה סיפור חייה של אווה, אשר מינקותה הורגלה בחיך אנין טעם במיוחד.
מעט על העלילה של ״פלפל חריף לארוחת בוקר״
כאמור, זהו סיפורה של אווה תורוולד, אשר כבר בינקותה נחשפה לטעמים מיוחדים. אביה רצה להאכיל אותה בעוגת גזר ואגוזים בחודשים הממש ראשונים לחייה.
למזלה, הוא התייעץ עם רופא ילדים:)
טרגדיה כפולה ערערה את ילדותה, למרות שהיא עצמה כלל לא מודעת לכך במשך שנים רבות.
היא מגלה את יכולותיה הקולינריות הנדירות כמעט מבלי דעת והן הופכות לעיסוק המרכזי בחייה.
בשיא הקריירה שלה היא עורכת ארוחות פאר שרשימות ההמתנה אליהן הן בסדר גודל של שנים והתשלום הוא באלפי דולרים.
הספר כתוב בשמונה פרקים.
כל פרק הוא שם של מנה.
כל פרק מסופר מנקודת מבט שונה, של אווה או של אחת הדמויות שמהוות חלק כזה או אחר בחייה.
דרך הנקודות המבט האלה נפרש סיפור חייה של אווה.
אבל זה אינו החלק העיקרי בספר.
הצד הדומיננטי בספר הוא תיאורי המנות ,התפריטים ותהליכי ההכנה.
פודיז אמיתיים ימצאו עניין מיוחד בהבדל שיוצרת שעת קטיפת התירס ומדוע כדאי להכין מנה מסויימת בקערת נחושת דווקא.
אני, שנהנית מאוכל טוב, מיציתי את החלק הזה די מהר ואת התפריטים קראתי ברפרוף.
אבל אני בהחלט מכירה הרבה מאוד אנשים שדווקא החלקים האלה בספר יהיו הטעם העיקרי לקריאתו.
מתוך תאורי המנות מצטייר גם דיוקן קולינרי של ארצות הברית, ההבדלים בין המקומות השונים. הן מבחינה קולינרית והן מבחינה סוציו אקונומית ותרבותית.
ספר קליל, מתאים במיוחד לקיץ. רצוי עם מנת גלידה ואבטיח ליד:)
