אוצר מילים

  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
תפריט
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
חיפוש
סגור
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
תפריט
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי

אוצר מילים

חיפוש
סגור
ראשי » ספרים מומלצים » על בהונות

על בהונות

maor5 04/02/2017 15:39 תגובה אחת

על ספרה החדש של אילנה וייזר סנש ושיר נפלא של חלי ראובן

16507384_10208483179660636_939548365_n

מה הקשר בין אובססיה לאהבה? האם יש דבר כזה אהבה אובססיבית?

אלה השאלות הגדולות שעולות מקריאת ספרה של אילנה וייזר- סנש, ״על בהונות״ (הוצאת הקיבוץ המאוחד״)

כשהייתי בת עשרים פלוס יצאתי תקופה קצרה עם בחור, מהר מאוד הבנתי שזה לא ילך ביננו, כשאמרתי לו את זה התברר שהוא מרגיש אחרת לגמרי.

לקח עוד כמה וכמה פגישות פרידה, עד שהבחור הפנים ונעלם, וכמה וכמה מכתבים מלחיצים עד שחזר השקט לשכון בי.

בעיניי, אהבה היא ההיפך הגמור מאובססיה. אהבה במהותה היא חופש, היא הרצון בטובתו ושמחתו של האחר ולא הצורך להשתלט על חייו.

ונחזור אל הספר שהעיר את הנושא:

אוריאל ונעמי הכירו בצבא, לזמן קצר פרחה בינהם האהבה, עד שנעמי הבינה שמשהו בנפשו של אוריאל כנראה מעורער ונפרדה ממנו.

אוריאל אינו משלים עם הפרידה ובמשך כעשרים שנה הוא רודף אחריה בכפייתיות, עוקב אחריה, מתקשר ועוד ועוד.

עם השנים מתחתנת נעמי ויולדת בת.

המעקב של אוריאל מפסיק רק כאשר דנה, בתה של נעמי, כבת 17.

מה קרה? מדוע הפסיק פתאום אוריאל את המעקב? ואיך דנה קשורה לעניין? כשתקראו תבינו.

״ על בהונות״ היכה אותי בבטן ונכנס לי ללב. היו פעמים שנאלצתי להפסיק כדי לנשום, מאחר והוא כל כך חשוף ואמיתי. אני לא מתכוונת לחשיפה צהובה, או פורנוגרפית כמובן, אלא לכתיבה כזו שלא עושה הנחות לעצמה ולאף אחת מהדמויות, וכך הפחדים והכאבים שלהם הפכו להיות שלי בזמן הקריאה.

יש הקבלות מעניינות בין החיים של נעמי והחיים של אוריאל.

דנה, בתה של נעמי, משמשת עבור אביה כגימיק להתגאות בו, ילדה שמדקלמת את פושקין מול חבריו המרצים, אותו תפקיד בדיוק שמילא אוריאל עבור הוריו ניצולי השואה.

הוריה של נעמי, גם הם  ניצולי שואה. האב היה חלש ונמצא בסכנה תמידית לא ברורה, בילדותה היתה  נעמי צריכה להתחשב במצבו הלא מובן, בחולשה שהיתה כוח מאיים, ואילו אוריאל, מצא את אמו  אף היא, תלויה, והציל אותה מניסיון התאבדות.

בשל ההקבלות האלה ונוספות, תהיתי במהלך הקריאה, האם נעמי היא ההזיה של אוריאל, או להיפך, ואולי שניהם קיימים במציאות ומהווים זה את האובססיה של זו ולהיפך.

הרגשתי שהתעתוע הזה מכניס אותי כקוראת להלך רוח של מי שבעצמו לא בטוח מה אמת ומה שקר, לא יודע על מי לסמוך.

שאלתי את הסופרת האם  לכך כיוונה וזו תשובתה:

״אני מאמינה שהתחושה המתעתעת שלך לגבי הזייה מול מציאות משקפת בדיוק את אותו דבר שחקרתי וניסיתי אני עצמי להבין. ברור לי ששניים (ואפילו שלושה) רוקדים את הריקוד הזה. יש כאן מחוללים ומחוללים (חולם ושורוק) בהתאם. הדמויות במציאות הבדיה פעמים הן משוטטות ברחובה של עיר, ופעמים בהזייתו של האחר שלא מניח להן פשוט להיות. בעיני הן בשר ודם אפילו רק בשל כך. ולמרות כל זה ההזייה היא המוליכה ומחוללת הכל, משום שלולא היתה עוצמתית ופרועה כל כך לא היו אולי הדמויות קורמות עור וגידים ועלילה לא היתה מן הסתם נרקמת.״

שאלת האובססיה מול אהבה עולה גם ביחסי נעמי עם אמה, אשר מגלה זהירות ודאגנות כפייתית, אובססיה שחונקת את נעמי ואת האהבה שיכלה לשרור בינהן.כך גם אהבתה של אמו של אוריאל כלפיו.

אילנה וייזר סנש לוקחת סיטואציה שגרתית ומוכרת כמו ביקור אצל רופא שיניים, והופכת אותה לסצנה מוחשית, בחלקה משעשעת. הכתיבה שלה גורמת לכך שקשה להניח את הספר, עד סופו.

הנה ציטוט שמעיד הן על אובססיה נוספת של נעמי והן על כתיבתה היפה של הסופרת:

״כשדיברה אליו דימתה שנמלים זעירות מגיחות לה מהפה, צועדות בשורה ארוכה, מתנפחות וממלאות את חלל הבית. כל הברה נמלה שחורה שהיא חייבת להקיא והאיש הזה עומד קפוא וממתין שתסיים כבר ותניח לו, אבל היא דוחפת אותו מעט, חולפת על פניו, ממשיכה ונוגעת בחפצים להראות לו את הזוהמה, נוגעת ומדביקה עליהם נמלים שמנות מהבל פיה, זוחלות ומטפסות בנחישות על רהיטים וקירות, ולאורך משיחות צבע שעל גבי תמונות, לתוך כלי בית ופינות שאולי שכחה לקרצף״

הדמויות בספר, כולן, גם דמויות המשנה, אנושיות, עגולות, לעיתים מכעיסות, אפילו מזעזעות, לעיתים מכמירות לב, ובעיקר נוגעות ללב ומעוררות חמלה.

מבלי שאקלקל לכם עם ספוילר, אני יכולה רק לומר שסופו של הספר שופך אור על התנהגותן של שתיים מהדמויות, וגרם לי להיזכר בשירה הנפלא של חלי ראובן ״מה אני בכלל יודעת״

עוד משפט סיום לפני השיר-תקראו את הספר הזה, כן הוא יעורר בכם פחד, כאב, או מחשבה, אולי אפילו יטלטל אתכם, גם זה תפקידה של אומנות.

והנה השיר המובטח

מה אני בכלל יודעת / חלי ראובן

 תמיד זכרי

 לשים לב טוב על אנשים

 להניח עליהם מבט

 שיעשה להם לנח

 יעשה להם חנייה אצלך,

 יחון אותם בחסדך,

כי

 מה את יודעת מה עובר עליהם בחיים

 מה את יודעת איזה ימים רצים שם בבית

 על איזה חומות הם מטפסים

 כמה מים איבדו מהעיניים,

 תמיד

 כשיחוגו מעל ראשך

 מחשבות מכות אדם –

 שטפי עצמך

 בחמלה

 בענוות הדברים הסמויים מעינייך,

 הסתכלי

 כמו שמסתכל אלוהים על בניו,

 כמו ליבה ההולם של אם על בנותיה,

 שטפי את הדם שעולה לך לראש

ושנני בך:

 "מה אני יודעת מה עובר אצלם בחיים

 מה אני בכלל יודעת

 ואולי, לו הייתי במקומם

 הייתי מתפוררת מעלי

 קורסת מרוב שקשה

 מרוב שהחיים",

 תמיד זכרי

שבצד השני של הים

 יש מים,

 שאין לך מושג כמה הם עמוקים,

 תמיד זכרי

 תמיד זכרי

 

 

 

 

 

 

אילנה וייזר סנש הוצאת הקיבוץ המאוחד המלצות קריאה חלי ראובן מה אני בכלל יודעת ספרים ישראלים מומלצים

|להציג את כל הפוסטים של maor5


« פוסט קודם
פוסט הבא »

תגובה אחת

  1. אילנה וייזר-סנש הגב 04/02/2017 בשעה 15:59

    תודה שרית יקרה. קריאתך את הטקסט נוגעת ועמוקה.

השארת תגובה

ביטול

פוסטים חמים

10 ספרים מתורגמים שאהבתי ב2018

בין ברלין לירושלים

מול הים/זלדה

איילה קריזל כותבת

״נערי הפח״ ספרו של איציק חדד

גברת עוד

במטבח עם התנ"ך – הילכו שניים יחדיו?

"החיים הפשוטים שלי"- על ספר הנוער החדש של אורה קרופיק

השיר של אלי אליהו

תרצה אתר- כל השירים. כל האהבות והכאבים.

עקבו אחרי

ענן תגיות
איריס אליה כהן ביקורות והמלצות דויד גרוסמן דני ספרים הוצאת הכורסא הוצאת הקיבוץ המאוחד הוצאת חרגול הוצאת טל מאי הוצאת כנפיים הוצאת כנרת הוצאת כנרת זמורה ביתן הוצאת כתר הוצאת מודן הוצאת עם עובד הוצאת פרדס הוצאת רימונים הוצאת שוקן המלצות ספרים המלצות על ספרי ילדים המלצות על ספרים המלצות קריאה המלצות קריאה לילדים הקיבוץ המאוחד טל ניצן ידיעות ספרים יעל שכנאי כנרת זמורה סיפורים קצרים ספר ביכורים ספרות מתורגמת ספרי ביכורים ספרי ילדים מומלצים ספרים אלקטרונים ספרים ישראליים ספרים ישראלים ספרים ישראלים מומלצים ספרים מומלצים ספרים מומלצים לילדים ספרים מומלצים לנוער ספרי מתח ספרי מתח מומלצים ספרי נוער עם עובד שירה עברית תמיר סנדיק
מעוניינים לקבל את כל הפוסטים למייל?
היי, נעים מאוד, אני שרית פליין

מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.

20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.

המשך >>

פוסטים אחרונים
  • "התאומים"- ספרה של אורית גידלי
  • סלון ספרותי- מוזמנים למפגשי ספרות בביתי
  • עצמאות בספרות-המלצות קריאה לקראת יום העצמאות
  • ספרים מומלצים לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה
  • "ועכשיו אהבה"- ספרה הנפלא של אורלי סיגל
  • "אהבה יד ראשונה"- על ספרה החדש של מירה מגן
  • "הילד בחלון" ספרו המצוין והעצוב של אורן גזית
  • "כתב כמויות"- ספר הביכורים המצוין של ורד גלאון
  • "רילוקיישן- הרבה יותר מספר מתח"
  • ״ילד״ ספרו של עומרי חורש הרחיב לי את גבולות הדמיון
קטגוריות
  • ביקורות והמלצות
  • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • טיפים ותובנות על כתיבה
  • כתבו עלי
  • לחיות עם פיברומיאלגיה
  • משולחן הכתיבה שלי
  • ספרי עיון
  • ספרים מומלצים
  • סרטים, הצגות והרצאות בעקבות ספרים
  • שיר לסופשבוע
  • שירים שלי שהולחנו
תפריט ראשי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
    • ספרי עיון
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
    • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • פנו אלי
  • תקנון ותנאי שימוש
  • סרטים, הצגות והרצאות בעקבות ספרים
מומחים בפרסום בגוגל
איל פור בניית אתרים
גלילה לראש העמוד