אוצר מילים

  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
Menu
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
Search
Close
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
Menu
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי

אוצר מילים

ראשי » ספרים מומלצים » ״נזירה״ של מרקו לודולי

״נזירה״ של מרקו לודולי

saritflain 06/12/2017 12:31 אין תגובות

״נזירה״

״נזירה״, היא הנובלה השלישית של מרקו לודולי, אחרי ״איטליה״ ו״ענן״. היא תורגמה מאיטלקית על ידי ארנו בר. (הוצאת ספריית פועלים)

לפני שאתייחס לנובלה עצמה, שימו לב כמה יפה הכריכה של ״נזירה״. אחראי עליה כמו על עיצוב הסדרה כולה (סיפורת) דויד בן הרא״ש.

הנזירה בתצלום, ממש כמו זו שבספר, משאירה מאחוריה עולם בהיר, של בילוי בבתי קפה, תקשורת בין בני אדם, צמחיה ירוקה ואור יום מלא חיים.

היא עצמה ניצבת בתוך שטח מוצלל וקודר, נעלמת כמעט כולה בתוך האפלולית, ועם זאת מישירה מבט אל המצלמה והקוראים.

מעט על העלילה של ״נזירה״ ללא ספוילר:

אמרנטה היא נזירה יוצאת דופן. בגיל שש עשרה הודיעה לאמה כי החליטה להיות נזירה. זאת על אף שלא ביקרה בכנסייה, משפחתה רחוקה מלחיות חיי דת והיא עצמה אינה מאמינה באלוהים.

אגב, גם בתור נזירה בוגרת היא עדיין אינה מאמינה בו.

מדוע אם כך בחרה בחיי נזירות? היא לא מציינת זאת במפורש, אבל ככל הנראה מאחר וחיי ההתנזרות הולמים את הניתוק הרגשי המאפיין אותה.

היא מתמנה על ידי אם המנזר להיות גננת בגן הילדים שאותו מפעילה הכנסייה. היא לא אוהבת ילדים. מאוד לא אוהבת ילדים.

אלא שבמנזר אין מקום לרצון חופשי ובחירת מקצוע, וכך אמרנטה נאלצת לתפקד כגננת, ונפשה אפילו נקשרת באחד הילדים.

ביןאמרנטה לילד, לוקה,  נוצר קשר מיוחד, אשר לא לגמרי ברור במהלך הקריאה כמה מתוכו אכן מתרחש במציאות, וכמה הוא פרי הזייתה של אמרנטה.

בכלל, התחושה בספר, כמו גם ב״איטליה״ שלו, היא של התהלכות בתוך הזייה סוריאליסטית.

סופה של הנובלה, אותו כמובן לא אגלה לכם, מפתיע במיוחד ויחד עם זאת מתאים לחלוטין לתחושת הסוריאליזם שיוצר לודולי.

על הכתיבה של מרקו לודולי:

העלילה, כמו בספריו הקודמים, אינה הצד החזק בסיפור.

הכתיבה של לודולי, הדרך בה הוא יוצר אווירה סמיכה היא כוחה האמיתי של ״נזירה״

הסיפור יכול היה להיות סאטירה מצחיקה על נזירה שלא מאמינה באלוהים, משוטטת ברחובות רומא וגונבת סיגריות, כי ילד אחד אמר לה לעשות זאת.

אלא שלודולי כתב סיפור עצוב מאוד, מדוכדך ומדכדך על בדידות וריקנות.

תשאלו, אז למה לקרוא אותו?

מאותה סיבה שקוראים שירה.

כי הוא פואטי, מעורר התבוננות, ומכמיר לב.

הנה כמה ציטוטים לדוגמא:

״יש לי כאב בחזה, דבר מה עיקש ודוקר, הדומה לבדידות״
״קולה היה דק כמו חוט עיוור המחפש את קוף המחט ואינו מוצא״
ובהמשך, עוד נחלש קולה של אותה דמות ומתואר כך:
״קול דק, סיכה שחצתה מאה הרים.״
ראו כמה יפה כותב לודולי את ביקורתו על הכנסייה, או על כל ממסד לצורך זה:
״לא, היא קטעה אותי באחת, אילו חשב כל אחד מה כדאי המצב היה גרוע. מחשבות יוצאות לכל מיני כיוונים, אבל אנחנו הולכים לעבר יעד אחד. המחשבות מתנשאות, ועלינו להצטנע. אני רוצה שדבר כזה לא יקרה שוב, אמרנטה. בשעה שדיברה, עמדתי בראש מורכן, אבל אחר כך החלטתי להתייצב מול המבט שלה, וראיתי אותו בוקע עייף מתוך פנים של חולי. אתמול היה הייתה, כמו תמי, עדיין במלוא אונה, והיום כבר לא.
כמו הצמחים קמולי העלים הכפופים בעציץ, שראיתי בגרם המדרגות של הבניין שלי כשהייתי קטנה, רחמנות עליהם. היא נראתה עדיין כאשת ברזל קטנה ונחושה, מסמר תקוע בשמיים בעצמה, וכל מה שיש כאן תלוי בו, אבל לפתע ראיתי את החלודה החותרת בו בחשאי, מי יודע מאימתי.״

כתיבה כזו היא הסיבה לקריאת ״נזירה״

 

 

  • פייסבוק
  • פינטרסט

קשור

מרקו לודולי סיפורים קצרים ספרות מתורגמת

שרית פליין |להציג את כל הפוסטים של saritflain


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

פוסטים חמים

שבוע הספר תשע״ח- 10 ספרים מומלצים לילדים ונוער

“החלקיק האלוהי של הצחוק”- עונג שירתה של שושי קלאס

אנונימוס בלפי הגדול

3 ספרים מומלצים ליום הכיפורים

כאן הכל התחיל- שלא יגמר לעולם!

תמר וחדקונית הדקל האדומה

על החיים ועל המוות- לא רק משחק ילדים

פיורלה- ספר הביכורים המומלץ של ענת משיח

חגיגה כפולה לאוהבי מאיר שליו

מתגעגעת לעצמי

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

עקבו אחרי

ענן תגיות
איריס אליה כהן ביקורות והמלצות דויד גרוסמן דני ספרים הוצאת הכורסא הוצאת הקיבוץ המאוחד הוצאת חרגול הוצאת טל מאי הוצאת כנפיים הוצאת כנרת הוצאת כתר הוצאת מודן הוצאת עם עובד הוצאת פרדס הוצאת רימונים הוצאת שוקן המלצות ספרים המלצות על ספרי ילדים המלצות על ספרים המלצות קריאה המלצות קריאה לילדים הקיבוץ המאוחד טל ניצן ידיעות ספרים יעל שכנאי כוחה של מילה לחיות עם פיברומיאלגיה סיפורים קצרים ספר ביכורים ספרות מתורגמת ספרי ילדים מומלצים ספרים אלקטרונים ספרים ישראליים ספרים ישראלים ספרים ישראלים מומלצים ספרים מומלצים ספרים מומלצים לילדים ספרים מומלצים לנוער ספרי מתח ספרי מתח מומלצים ספרי נוער עם עובד שירה עברית שרית פליין תמיר סנדיק
היי, נעים מאוד, אני שרית פליין

מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.

20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.

המשך >>

פוסטים אחרונים
  • “קנאת סופרות” ספרה החדש של מאיה ערד- כשעונג אינטלקטואלי פוגש את הרגש.
  • אווה קילפי- תזכורות לסופשבוע
  • “איך לאהוב את בתך”- ספרה החדש של הילה בלום
  • ״תמימות שנייה״ -צלילה לספרה רב הרבדים של שלומית מירון
  • ״כאב מרחקים״ 3 שירים מתוך ספרה של שרי שביט
  • שני שירים חדשים משולחן הכתיבה שלי.
  • אדל- ספרה של יוכי ברנדס חטף וריתק אותי בניגוד לכל הציפיות
  • על חלומות ומדרגות- השיר של חני דינור ושלי
  • שירים שלי מקבלים בית מוזיקלי
  • ״דבר מה נעלם״ שירים מתוך ספרה החדש של טלי וייס
קטגוריות
  • ביקורות והמלצות
  • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • טיפים ותובנות על כתיבה
  • כתבו עלי
  • לחיות עם פיברומיאלגיה
  • משולחן הכתיבה שלי
  • ספרי עיון
  • ספרים מומלצים
  • סרטים, הצגות והרצאות בעקבות ספרים
  • שיר לסופשבוע
  • שירים שלי שהולחנו
תפריט ראשי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
    • ספרי עיון
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
    • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • פנו אלי
  • תקנון ותנאי שימוש
  • סרטים, הצגות והרצאות בעקבות ספרים
מומחים בפרסום בגוגל
איל פור בניית אתרים
גלילה לראש העמוד