״נער האופניים״ – ספרו הנפלא של אלי עמיר גרם לי להתאהב

״נער האופניים״, ספרו החדש של אלי עמיר(הוצאת עם עובד) גרם לי להתאהב.

עד כה אהבתי את כל ספריו, והפעם התאהבתי גם בדמותו של האיש העולה מתוך המילים ומעבר להן.

״נער האופניים״ הוא ספרו האישי ביותר של אלי עמיר, אישי אף יותר מ״תרנגול כפרות״ וגם הקרוב ביותר ל״תרנגול כפרות״.

מעט על העלילה של ״נער האופניים״ ללא ספוילר:

עלילת הסיפור מתרחשת בשנות החמישים של המאה הקודמת.

זהו סיפורו של נורי, הזכור לנו מ״תרנגול כפרות״. הסיפור מתחיל בשלהי תקופת שהותו של נורי בקיבוץ.

נורי הוא הבן הבכור למשפחת עולים מבגדד, ועליו מוטל יהבה של המשפחה. בתחילה הוא נשלח כנער צעיר ביותר להתחנך בקיבוץ, מנותק ממשפחתו שנשלחה לגור בכפר אוריאל.

כפר אוריאל הוא שם מכובס ל״כפר העוורים״ כפר שמרבית תושביו עוורים, וחלקם חרשים אילמים.

במשפחתו של נורי אין עוורים או חרשים. מדוע נשלחו לשם? לא ברור. כמו מרבית ההחלטות של המדינה בראשית דרכה.

דווקא כשנורי מתאקלם בקיבוץ ומתגבר על הניתוק הכפוי ממשפחתו, דורש אביו שיעזוב את הקיבוץ וישוב אל המשפחה.

נורי מנותק שוב בעל כורחו ממקום שהיה עבורו בית, וחוזר אל משפחתו שכבר מזמן אינה בית.

גם זו אינה התחנה הסופית. הפעם מוטל עליו לעזוב את כפר אוריאל ולעבור לירושלים על מנת להצליח להעביר לשם את כל המשפחה.

ומה נורי רוצה?

ראשית, איש אינו שואל אותו לרצונו.

שנית, נורי עצמו מבולבל לגמרי ולא יודע מה הוא רוצה.

אט אט הוא מוצא את מקומו, בירושלים ובחיים.

הוא מתאהב במיכל, בת עשירים ירושלמית.

האם יש להם סיכוי? האם אהבה יכולה לגשר על פערים עמוקים כל כך?

לא אגלה לכם כמובן.

כן אגלה שחלק ממה שקסם לי בספר היא התחושה שהיתה לי שאני זבוב על קיר ההסטוריה של המדינה. סיפורו האישי של אלי עמיר הוא גם סיפור העליות לארץ.

בנוסף על כך, נורי התקבל לעבודה כשליח על אופניים במשרד ראש הממשלה, וכך זכה לראות מקרוב את יצחק נבון שהיה מזכירו של בן גוריו ואף את בן גוריון עצמו.

דרך עיניו של נורי אנחנו מקבלים הסתכלות מרתקת על מה שהכרנו רק דרך ספרי ההסטוריה.

הכתיבה של אלי עמיר חיה ותוססת, הדיאלוגים בין פקידי הממשלה, שיחות על ספל תה, הופכות להיות במקלדתו חומר חי שראיתי ושמעתי ממש.

מעל שש מאות עמודים יש בספר ״נער האופניים״, והם נגמרו לי מהר מדי.

לא רציתי להיפרד מהדמויות שנכנסו לי ללב, ובעיקר מנורי בו התאהבתי.

כל הדמויות בספר עגולות, אף אחת לא מושלמת וזו סיבה נוספת לאהוב אותן.

ובכלל, למרות שיש רבדים רבים בספר ובכל קריאה יתגלה רובד נוסף, אהבה היא התבלין העיקרי ב״נער האופניים״

אהבה שבינו לבינה.

אהבה לארץ וגם למדינה על כל חסרונותיה.

אהבה לתרבויות השונות, לכל אחת לחוד ולכולן במשולב.

ומעל לכל- אהבת האדם.

רוצו לקרוא את ״נער האופניים״ וספרו לי כשתתאהבו כמוני.