״מים אפלים״, ספרו של רוברט ברינדזה(הוצאת רימונים. תרגום דפנה ברעם) הוא השלישי בסדרת הבלשית הנהדרת , אריקה פוסטר.
קדמו לו ״מארב לילי ו ״הנערה בקרח״ , את שניהם אהבתי מאוד וקיבלתי בשמחה את שובה של הבלשית האנגלית ממוצא סלאבי.
לפני שאכתוב על הספר, חשוב לי לציין את ההבדל, מבחינתי, בין ספר בלשי למותחן.
בראשון יש דגש רב על מניעים פסיכולוגיים וסוציולוגיים. יש חידה שצריך לפתור. אם הוא טוב, הסופר יפתור את החידה רגע לפני הקורא. המעשה הנורא(רצח במקרה הזה) כבר בוצע לפני שהסיפור מתחיל. זו נקודת טרום פתיחה.
בשני הדגש הוא על אקשן ופחד, ובכל רגע נתון, או בכל פרק, עלול להתווסף עוד רצח.
את השני אני לא מחבבת גם בימים נטולי ריכוז שמחייבים איוורור למוח.
״מים אפלים״ הוא רומן בלשי טוב מאוד.
נדמה היה לי שפתרתי את החידה רגע לפני רוברט ברינדזה. אלא שהפתרון היה מסובך ומפתיע יותר וברינדזה ניצח כמובן.
דמותה של הבלשית אריקה חביבה עלי מאוד.
היא פמיניסטית מבלי להצהיר הצהרות לוחמניות, או הצהרות בכלל.
היא קשוחה ורגישה במידה שווה. היא חכמה.
ויש לה טעם טוב בגברים…
מעט על העלילה של ״מים אפלים״ ללא ספוילר:
תוך שהיא מחפשת אחר חבילת סמים, נתקלת הבלשית אריקה פוסטר בשלד קטן.
מתברר שזוהי גופתה של ג׳סיקה קולינס שנעלמה 26 שנים קודם לכן.
אריקה והצוות הזכור לטוב, פטרסון ומוס, מנסים להבין מה קרה לג׳סיקה, וכיצד הגיעה גופתה למחצבה.
כמו בספרים הקודמים בסידרה( אגב לא חייבים לקרוא את הספרים בסידרה לפי הסדר. כל אחד מהם עומד בפני עצמו) גם הפעם יש איזון טוב בין המיסתורין ותנועת העלילה , ובין הסיפורים האנושיים הקטנים.
הטרגדיה של אריקה שמעיבה על חיי ההווה שלה. מערכת היחסים בין שלושת הבלשים:מוס שפטרסון ואריקה.
אחותה שנשואה למאפיונר, אך מדחיקה זאת.
וכמובן הסודות והמניעים הפסיכולוגיים במשפחתה של הקורבן, ג׳סיקה.
לסיכום, תענוג אמיתי, לא רק בימי קורונה…
לידיעת הוצאת רימונים, אשמח לתרגום כל ספריו של רוברט ברינדזה.
