שני ספרים נהדרים, שניהם ספרי בלשים שאהבתי ממש למרות שאינני מחובבי הז׳אנר
היתה תקופה שאהבתי מאוד לקרוא ספרי מתח בכלל וספרי בלשים בפרט.
בשנים האחרונות הז׳אנר הזה פחות חביב עלי, וכמו בקלישאה הידועה, זה לא הם, זו אני. הז׳אנר לא השתנה, הטעם שלי כן.
יחד עם זאת אחת לתקופה אני מוצאת ספרי בלשים שגורמים לי להישאב לתוך הספר, ולהרגיש עם סיומו שהקריאה היתה מתגמלת, ולא הותירה אותי עם תחושת בזבוז זמן.
הפעם אציג בפניכם שני ספרים כאלה. למען האמת רציתי להכין רשימה ארוכה יותר, אלא שמכל אלה שקראתי אלה השניים היחידים שאהבתי.
מה הופך אותם לטובים בעיניי?
- הקריאה בהם קלה ומהירה, אני חובבת ספרות יפה ומאתגרת, גם כשהיא דורשת קריאה איטית, אבל בספרי מתח אני רוצה מן הסתם מתח, כזה שיגרום לי לקרוא פרק אחרי פרק כאילו אין עולם חיצוני.
- דמות הבלש אנושית, נוגעת ללב, לא מושלמת.
- כדי להבין את הסיפור ואת מניעי הרוצחים יש צורך בפסיכולוגיה.
שני הספרים שבחרתי עונים על התנאי הראשון והאחרון. לגבי האמצעי, מייד נראה.
ונעבור לעניין לשמו התכנסנו:
מארב לילי. רוברט ברינדזה. תרגום דפנה ברעם. הוצאת רימונים.
לספר הזה חיכיתי בשקיקה מאז סיימתי את ספרו הקודם של ברינדזה, ״הנערה בקרח״
מייד כשהתחלתי לקרוא הרגשתי שגם הפעם הוא שואב אותי, ואכן שלוש מאות שישים ושניים העמודים שלו נבלעו בי תוך יומיים.
מעט על העלילה ללא ספוילר:
בעיצומו של ליל קיץ מתגלה גופתו של רופא שנחנק למוות במיטתו, באמצעות שקית ניילון.
המפקחת אריקה פורסטר נקראת לזירת הרצח ומתחילה לחקור.
כעבור ימים אחדים, בדיוק כשהפרשה אמורה לעבור לחקירת יחידה אחרת מתגלה גופה נוספת בנסיבות דומות.
החקירה ממשיכה על ידי אריקה וצוותה והרוצח ממשיך גם הוא במשימתו.
מה משותף לכל הקורבנות? מי רוצח אותם ומדוע? האם תצליח אריקה לעצור את גל הרציחות לפני הרצח הבא?
ספרו של ברינדזה עולה על כל התנאים שהצבתי.
דמותה של אריקה נוגעת ללב, הטרגדיה שהיא נושאת בחייה האישיים ומקצועיים היא חלק מדמותה ומסבירה חלק גדול מהתנהגותה,בנוסף היא גם חכמה.
כדי להבין את המניעים לרצח היה עלי, כמו על אריקה להבין בנפש האדם וזה הערך המוסף של הספר. לא מדובר בסתם רוע, אלא בהבנה איך טרגדיה אחת יוצרת שרשרת טרגדיות עתידיות.
נותר לי רק לקוות שבהוצאת רימונים יתרגמו ספרים נוספים בסדרה.
מוות על הנילוס. אגתה כריסטי. תרגום מיכל אלפון. עם עובד.
עוד ספר נהדר בסדרת התרגומים המחודשים של עם עובד לאגתה כריסטי.
הספר הזה נבלע גם הוא במהלך שבת אחת.
דמותו של הרקול פוארו הבלש הידוע אולי לא נוגעת ללב, אבל אין ספק שהוא אנושי, כולל השחצנות המודעת שלו וההומור העצמי.
מעט על העלילה ללא ספוילר:ֿ
המקום בו מתרחשת העלילה היא ספינת טיולים על נהר הנילוס. הנרצחת היא לינט רידג׳ווי, צעירה עשירה ויפהפייה.
כרגיל אצל אגתה כריסטי, כולם חשודים, סיפור קשור לסיפור, רצח מוביל לרצח.
כרגיל בכל פעם שנדמה שמצאנו את האשם מתברר שטעינו וכרגיל הרקול פוארו נמצא במקרה ועושה לנו סדר בעניינים.
כל חובבי אגתה כריסטי יאהבו את הספר, והתרגום של מיכל אלפון נהדר וגורם לתחושת קריאה קולחת.