שיר וצילום מרגשים, שניהם של עירית רובינגר לרון
אחד הדברים האהובים עלי הוא לגלות אמנים שעוד לא לגמרי מבינים שהם אמנים. זו שמחה גדולה אמנם למצוא שיר חדש של משורר אהוב ומוכר, אבל זו שמחה לא פחות גדולה לקרוא שיר של מי שלא זה עיסוקה, וכמו ששר אריק אינשטיין היא אפילו לא יודעת שהיא כזו.
השבוע בחרתי שיר כזה.
גילוי נאות 1- הכותבת היא חברה קרובה ואהובה.
גילוי נאות 2- הכותבת היא קודם כל צלמת נפלאה, והצילום שמצורף לשיר הוא שלה.
גילוי נאות 3- גם אם הייתי קוראת את השיר מבלי לדעת מי חתום עליו הייתי אוהבת אותו.
כמו כל שיר טוב הוא פועל לי ישירות על הגוף, הופך לי את הבטן, נוגע לי עמוק בלב, מלחלח לי את העין ומעיר את הילדה הפנימית שבי.
מפתחות /עירית רובינגר לרון
אֵיפֹה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַתְּ ? בַּקִּבּוּץ?
הַכֹּל פָּתוּחַ, הַכֹּל פָּרוּץ.
כָּאן ,
צָרִיךְ לְהָגִיף תְּרִיסִים,
לֶאֱטֹם חַלּוֹנוֹת.
יָבוֹאוּ, יִקְּחוּ, יְרַחְרְחוּ, יָצִיצוּ.
וַאֲנִי ,
מְסָרֶבֶת לִלְבֹּשׁ סוֹרֵג,
לְכַפְתֵּר בְּרִיחַ
לִכְלֹא אֶת הָאוֹר.
רוֹצָה לִנְשֹׁם, לִגְמֹעַ דְּרָכִים,
רוֹצָה אֶת מַשַּׁב הָרוּחַ בַּפָּנִים.
בַּמִּטְבָּח , עַל שֻׁלְחָן,
חֲלוֹמוֹת ,
צְרוּרִים בְּמַחְזִיק מַפְתְּחוֹת צִבְעוֹנִי.