הַלֵּב הוּא מִן מָקוֹם מוּזָר
הַלֵּב הוּא מִן מָקוֹם מוּזָר שֶׁאוֹגֵר בְּתוֹכוֹ זִכְרוֹנוֹת שֶׁל צְלִילִים וְרֵיחוֹת, מְעַרְבֵּל שִׂמְחָה וְעֶצֶב, טוֹמֵן בְּתוֹכוֹ אֲנָשִׁים שֶׁאָהַבְנוּ, שׁוֹלֵף אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁהִרְגַּשְׁנוּ לְצִדָּם בְּדִיּוּק בְּרֶגַע שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לָהּ. מַזְכִּיר לָנוּ שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כַּמָּה זְמַן חָלַף וּמָה קָרָה בַּדֶּרֶךְ, הָאַהֲבָה אֵלֵיהֶם נִשְׁאֶרֶת, וּכְמוֹ הֵד אֵלֵינוּ חוֹזֶרֶת.