הסיפור מאחורי יצירתו של "תמר ואיתמר בין שבילי הכפר" מוכיח כי חלומות יכולים להתגשם.
"תמר ואיתמר בין שבילי הכפר" הוא ספר ילדים חמוד שכתבה אסנת גואז ואיירה מטר גב.
לפני שאספר לכם עליו אספר איך נוצר "תמר ואיתמר בין שבילי הכפר"
לפני כשבע עשרה שנה כתבה אסנת גואז סיפור לבתה הבכורה, שהייתה אז בת שנה.
היא הכניסה את הדפים למעטפה ושלחה לעצמה בדואר רשום. כשהגיעה לידיה המעטפה תחבה אותה למקום כלשהו ושכחה ממנה. ברבות הימים התגלגלה המעטפה לבוידעם בביתה ונדחקה גם למרתפי זכרונה
לפני כשנתיים מצאה אסנת גואז במקרה את אותה מעטפה ישנה בביתה ורק כשפתחה אותה נזכרה בסיפור ההוא שכתבה לבתה.
נרגשת התקשרה לפעוטה שהפכה כבר לנערה, סיפרה לה על הסיפור ושאלה אם תסכים לאייר אותו.
וכך נוצר ספר הילדים של השתיים, אסנת גואז ובתה מטר גב, הלא הוא "תמר ואיתמר בין שבילי הכפר".
בפניה לקוראים בסוף הספר כותבת גואז:
"זהו סיפור שאולי מוכיח יותר מהכול שגם אם אנחנו מוותרים על חלום- החלום לא בהכרח מוותר עלינו."
מעט על העלילה של "תמר ואיתמר בין שבילי הכפר":
תמר ואיתמר, אשר רק מהאיורים ניתן להבין שהם ארנבונים, ואילו על פי הסיפור בהחלט ניתן לחשוב שהם ילדים, יוצאים לטייל ברחבי הכפר ובכל יום הם מוצאים ירק אחר. בסופו של אותו שבוע סבא וסבתא רוחצים את שלל הירקות, ותמר ואיתמר מכינים בכוחות עצמם סלט טעים ובריא ואוכלים אותו.
תמר ואיתמר בין שבילי הכפר" שייך לסוגת הסיפור השירי. ככזה יש לו בנוסף לעלילה והתפתחות לינארית גם חריזה, מצלול ופזמון חוזר, אשר במקרה הזה הוא פזמון צביר.
הפזמון החוזר הוא רשימת הירקות שנמצאו בכל יום עד ליום המדובר.
המבנה הזה עוזר מאוד לילדים צעירים לקחת חלק פעיל בקריאה ולהצטרף למבוגר הקורא, הרבה לפני שהם רוכשים את הקריאה בעצמם.
גם האיורים של מטר גב מוסיפים הן לשמחת החיים של הסיפור והן ליכולת של הקורא הצעיר להצטרף לקריאה בעזרת הנרמז באיור.
לא מבטיחה לכם שהילדים יאכלו סלט בעקבות הקריאה, אבל אני די בטוחה שהם ייהנו מהספר ויבקשו לקרוא בו שוב.
על ספר העיון למבוגרים שכתבה אסנת גואז תוכלו לקרוא כאן