״מתנת הכעס״ נכדו של גנדי מספר מה למד מסבו המפורסם

״מתנת הכעס״ נשמע כמו אוקסימורון, נכון?

אחרי הכל מי מאיתנו נהנה לכעוס?

אף אחד. אבל, כעס הוא לא אויב:

״כעס לבני אדם הוא כמו דלק לרכב- הוא מניע אותנו קדימה., אל מקום טוב יותר. בלעדיו לא היה מה שימריץ אותנו להיענות לאתגרים. כעס הוא אנרגיה שמחייבת אותנו להגדיר מהו צדק ומהי עוולה.״

את המילים האלו אמר מהטמה גנדי, והן מצוטטות בספר ״מתנת הכעס״, אותו כתב ארון גנדי, נכדו.

בספר, הוא חולק עם הקוראים את השיעורים שלמד ממנו.

ארון חי עם סבו במשך שנתיים, מגיל שתים עשרה ועד ארבע עשרה, והסיבה לכך היא שארון הצעיר סבל מהתקפי זעם, והוריו רצו שסבו יעזור לו להתגבר עליהם.

אם כך, למרבה ההפתעה (או שלא), כעס הוא לא רק טבעי, הוא גם מנוע שאפשר לרתום אותו למען הטוב.

וזה השיעור הראשון שמהטמה גנדי, או כפי שנכדו מכנה אותו, באפוג׳י, לימד את נכדו.

גנדי אמנם נודע בכל העולם כמי שהפיץ את עקרונות האי- אלימות, אבל היא לא אומרת שאין מחאה וזעם.

הכעס כאמור הוא כוח, השאלה מה עושים איתו.

הספר ״מתנת הכעס״ מחולק ל11 פרקים.

כל פרק עוסק בשיעור אחד, אותו משתף ארון גנדי עם הקוראים, דרך סיפורים אישיים מילדותו ומשפחתו וסיפורים אשר ידועים גם ממקורות אחרים.

הגעתי אל הספר בשמחה. רציתי להעמיק את הידע שלי בתורתו.

לא התחדש לי כלום בקריאה, פרט לשיעור הראשון.

יחד עם זאת, אני שמחה שקראתי את הספר. אני תמיד שמחה לחזק בעצמי ולהעמיק בתחומים של עבודה פנימית אמיתית.

אם לא קראתם ספרים אחרים אודותיו, ״מתנת הכעס״ הוא מקום טוב להתחיל בו.

הוא כתוב היטב, קולח וקליל יחסית לספר עיון.

כך גם אם קראתם ואתם רוצים לרענן ולתחזק.

אם אתם מחפשים משהו עמוק יותר בנושא, כנראה וזה לא הספר עבורכם.

אחד היתרונות של הספר הוא הזמן שחלף מאז מהטמה גנדי נרצח ועד היום.

ארון גנדי מעמיד במבחן הזמן את עקרונותיו של סבו, מודע לביקורת ועונה עליה.

כך למשל, הוא נותן את תשובתו לגבי מה היה גנדי אומר על אסון התאומים ועידן הטרור.

האם הוא צודק? האם גנדי צדק?

הלוואי שידעתי.