"אם טובה דיה"- הרבה יותר מספר טוב
"אם טובה דיה" הוא אמנם ספר מאוד מותח, אבל הוא רחוק מלהיות מותחן. הוא דרמה פסיכולוגית.
"אם טובה דיה" הוא אמנם ספר מאוד מותח, אבל הוא רחוק מלהיות מותחן. הוא דרמה פסיכולוגית.
״עיניהם צופות באלוהים״- ספרה של זורה ניל הרסטון, בתרגומה של רעות בן יעקב, יצא לאור בהוצאת ״הכורסא״ ואין מתאים ממנו לסכם את 2017, שנת קריאה מופלאה שעברה עלי. הספר רואה אור בהשתתפות המפעל לתרגום ספרות מופת, והוא אכן ספר מופת. מעט על העלילה של ״עיניהם צופות באלוהים״ עלילת הספר, אשר יצא
״חיבוק-גדול״ ספרו של רומן גארי, בהוצאת עם עובד, הוא ספרות יפה במיטבה. הוא לא דומה לשום ספר אחר שקראתי, גם לא לספריו האחרים של רומן גארי, הידוע גם כאמיל אז׳אר. ״חיבוק-גדול״ דורש מהקורא להניח בצד את ההגיון ולהתמסר לחוויה מסוג אחר. ככל שמתקדמים בעמודי הספר כך הולכת הדרישה ועולה,
ספרים מתורגמים הם הזמנה למסע בעולם, ביקור בתרבויות שאינן מוכרות לנו, נופים אחרים. אולי זו הסיבה שעם כל אהבתי לספרות מקור וגאוותי בספרות הישראלית המשובחת, אחת לתקופה אני נתקפת ביצר נדודים ספרותי ונודדת דרך הספרים. ספרים מתורגמים ממחישים לצד ההבדלים והשוני עד כמה בסופו של דבר כולנו דומים. אדם הוא
״הנשף״ ספרה של אנה הופ (הוצאת תמיר סנדיק וידיעות ספרים) גרם לי לדמוע. למרבה ההפתעה, למרות שבחיים אני בוכה בקלות, בספרים זה לא קורה לי הרבה. הוא גרם לי גם להביע משאלה קצת מוזרה. הייתי רוצה להיות זבוב על קיר משרדם של שי סנדיק ודורית תמיר כשהם בוחרים את הספרים
מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.
20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.