שבוע הספר 2019 עומד להתחיל בקרוב והלחץ בראשי מתגבר, נו, סיימי לקרוא את 999 הספרים שמחכים לך שתוכלי להכין רשימת המלצות למנויי הבלוג…
ובכן, בשלב כלשהו הבנתי שמדובר במשימה בלתי אפשרית, בכל פעם שסיימתי לקרוא ספר הגיעו לפחות שלושה אחרים בדואר.
אי לכך ובהתאם לזאת נרגעתי, חזרתי לקרוא בקצב רגיל ובהתאם לזאת אנא התייחסו לרשימת ההמלצות כחלקית . יש ספרים מצוינים רבים שעוד לא הספקתי לקרוא.
יש ספרים טובים מאוד שקראתי ובכל זאת לא נכנסו לרשימה- קישור אליהם בתחתית הרשימה הזו.
ואחרי ההסתייגות קבלו שני עשר ספרים, כמניין חודשי השנה, ונתחיל עם ספרי המקור:
מאחורי כל זה. נירית הלבני
״מאחורי כל זה״ הוא ספר ישראלי מאוד. יש בו דתיים וחילוניים, קיבוצניקים, מושבניקים ועירוניים. מכינה קדם צבאית וכמובן יהודה עמיחי הנפלא.
שני גיבורים, עמיחי, חייל משוחרר, דתי, בוגר "צוק איתן" וגיורא, מושבניק מהגליל, נושא זיכרונות קשים ממלחמת כיפור שאובחן לאחרונה באי-אל-אס עושים יחד מסע ב"חוצה ישראל" ובמקביל עוברים מסע רגשי.
הכתיבה של נירית הלבני חיה, מדויקת, אמינה, מפורטת במידה הנכונה עד שהרגשתי שאני שם ממש.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
אמא קומי. אלדד כהן. ידיעות ספרים
את הספר הזה סיימתי לקרוא ממש בשעות האחרונות, ובזכותו הרחבתי את הרשימה, כי לא יכולתי שלא להכניס אותו.
אמא קומי הוא ספר עם ארומה וצלילים. הוא מתרחש בירושלים, בעיקר במחניודה, בשנות השמונים של המאה הקודמת.
יודה הוא נער בן שתים עשרה, בן לאם יחידנית. רק לאחרונה גילה שאביו לא מת כפי שאמו סיפרה לו. הוא פותח במסע דרמטי קומי אבסורדי כדי לפגוש את אביו.
במסע הזה נלוות אליו דמויות משנה מקסימות ועשירות ספרותית. סרן אבוט, הלום קרב ממלחמת כיפור שמינה עצמו לשומר השוק, רונית, חברתו שגדולה ממנו בשנה ומציעה לו נישואים, אמו שמאוהבת במנהל בית הספר בו היא מלמדת ובמיוחד בחוליו איגליסייאס, מוכרים בשוק ועוד ועוד.
"אמא קומי" הוא ספר מכמיר לב ובאותה מידה גם מצחיק.
נער האופניים. אלי עמיר. עם עובד
ספר חדש של אלי עמיר הוא הבטחה לחגיגה. "נער האופניים" מקיים את ההבטחה.
זהו ספרו האישי ביותר של אלי עמיר .
נורי הוא הבן הבכור למשפחת עולים מבגדד, ועליו מוטל יהבה של המשפחה. בתחילה הוא נשלח כנער צעיר ביותר להתחנך בקיבוץ, מנותק ממשפחתו שנשלחה לגור בכפר אוריאל.
דווקא כשנורי מתאקלם בקיבוץ ומתגבר על הניתוק הכפוי ממשפחתו, דורש אביו שיעזוב את הקיבוץ וישוב אל המשפחה.
נורי מנותק שוב בעל כורחו ממקום שהיה עבורו בית, וחוזר אל משפחתו שכבר מזמן אינה בית.
גם זו אינה התחנה הסופית. הפעם מוטל עליו לעזוב את כפר אוריאל ולעבור לירושלים על מנת להצליח להעביר לשם את כל המשפחה.
חלק ממה שקסם לי בספר היא התחושה שהיתה לי שאני זבוב על קיר ההסטוריה של המדינה. סיפורו האישי של אלי עמיר הוא גם סיפור העליות לארץ.
בנוסף על כך, נורי התקבל לעבודה כשליח על אופניים במשרד ראש הממשלה, וכך זכה לראות מקרוב את יצחק נבון שהיה מזכירו של בן גוריו ואף את בן גוריון עצמו.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
"אתי החיים משחק הרבה" דויד גרוסמן. הספרייה החדשה. הקיבוץ המאוחד
והנה עוד סופר שרק אזכור שמו מהווה הבטחה וספרו מקיים ובענק.
במהלך הקריאה בו הבנתי כי הענווה של גרוסמן כסופר היא שהופכת אותו לסופר מופתי.
בניגוד לחלק מהסופרים הוא לא מנסה להראות לי כמה הוא מוכשר, כמה יפה הוא יודע לכתוב, איזה וירטואוז הוא.
לא, הפוקוס שלו הוא על הסיפור.
והסיפור הזה הוא סיפור משפחתי אחד.
מאורע טרגי בילדותה של נינה השפיע על חייהן של כל הדמויות, וכמו שקורה לא פעם עם סודות מרעילים הם ניצבים בפני צומת שמחייבת אותם להתעמת איתו.
ארבעתם יחד יוצאים למסע אל האי הקרואטי גולי אוטוק. אי שבעבר היה מושבת עונשין ושם החלה הפרשה הטרגית.
רפאל וגילי הם אנשי קולנוע וכך מצטרפת אליהם גם המצלמה. כל רגע במסע הזה מתועד.
עוד על הספר הנפלא הזה תוכלו לקרוא כאן
צערו העתיק של הירח. נעמה דעי. עם עובד
משפחת קהן היא משפחה ציונית דתית ברוכת ילדים ואהבה. האב רב ידוע, האם מורה לספרות באולפנה. אריאל אשר בתחילת הסיפור הוא כבן שש עשרה הוא אחד האחים במשפחה, ולמרות שאף אחד לא ממש מודה בזה הוא גם הבן המוצלח ואהיב ביותר במשפחה.
בליל שבת אחד מתרסק אופנוע ביישוב הדתי. הרוכב, אשר נפצע קשה הוא אריאל.
הוא חוזר אמנם להכרה אך לא חוזר לעצמו.
כל אחד מהסובבים אותו מגיב בצורה שונה. רבים מהם מרגישים אשמים. כל אחד מסיבותיו הוא.
נעמה דעי כתבה ספר ביכורים בשל ויפהפה, הכתוב בקולות שונים.
ההצלחה שלה נובעת מכך שהיא מצליחה לתת לכל דמות אפיון ייחודי .
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
מה את יודעת. מעין רוגל. הוצאת כנרת
"מה את יודעת" ממחיש את זה שסודות ושקרים הם רכיב רע מאוד לחיים, אבל טוב מאוד לספרות.
עדי, הדמות הראשית בסיפור, נשואה לעומר כשנה. השניים חיים ביישוב קטן צמוד לשני זוגות נוספים, חבריהם הטובים ביותר, או לפחות חבריו של עומר.
רז, אחד החברים, הוא מייסד ומנהל של "הקהילה". זו קבוצה ללימוד ושיפור המודעות העצמית או אולי זו כת מסוכנת?
רז נעלם והיעדרותו פותחת תיבת פנדורה.
החיפושים אחריו מביאים לשורה של חשדות, האשמות, חקירות ועוד ועוד שקרים וסודות.
מעין רוגל יודעת להגיש סיפור, כזה שבכל פעם שפרק מסתיים היד הופכת מיד את הדף והעיניים מבקשות את הפרק הבא.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
ימי מעשה. הדס גלעד. הוצאת לוקוס
״ימי מעשה״ הוא ממואר יפהפה על תקופת אמהות טרייה .
גמעתי את מאה שמונים וארבעה העמודים שלו בשבת גשומה אחת, ורחוקה מאוד מימי אמהותי הטרייה.
אחת הסיבות לכך היא שהממואר אמנם מתייחס לתקופת האמהות הטרייה של הכותבת, אבל הוא עוסק לא רק בכך.
״ימי מעשה״ הוא לא רק על אימהות, אלא המהות של מי שהיא כאדם.
״ימי מעשה״ הוא ממש לא ״עוד ספר על אמהות״.
ההתבוננות המעמיקה ופואטית של הדס גלעד, עושה את הקריאה לחוויה שונה.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
נמר גימ"ל. לירן גולוד. עם עובד
ספרה של לירן גולוד נכנס ללב מהעמוד הראשון, הוא ספר ישראלי ביותר ועם זאת כלל אנושי. המציאות החיצונית המקומית היא רק טריגר שמאפשר להתבונן אל המציאות האנושית הפנימית.
הסיפור מתרחש אי שם בשנות השמונים, בתקופת הפגזות הקטיושות הממושכות ואיומי החדירה ליישובים.
בכפר קטן קרוב לגבול הצפוני גרים אלה וגבי עם שתי בנותיהן, מיקה בת השש עשרה ומילי בת השמונה.
דמות נוספת בסיפור היא זוהרה, אחותה של אלה, אשר עזבה את הכפר לפני שנים ונושאת איתה סוד גדול, בעצם סודות.
זוהרה היא אמנם בת משפחה, אבל היא גם איום על הבית, ואיומים שונים על הבית היא אחת התימות המרכזיות בספר.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
ונעבור לספרות מתורגמת:
זרע-רע. מרגרט אטווד. תרגום מיכל אלפון. הוצאת חרגול.
הספר הזה מהווה חלק מפרוייקט חגיגות ארבע מאות שנה לשייקספיר. במסגרת פרוייקט זה התבקשו סופרים בעלי שם מרחבי העולם לכתוב בהשראת אחד המחזות של שייקספיר.
"זרע-רע" נכתב בהשראת המחזה הידוע של שייקספיר "הסערה"
גם מי שלא מכיר את המחזה יוכל ליהנות מהספר.
פליקס פיליפס הוא במאי ומנהל פסטיבל תאטרון מצליח, בעיר קנדית קטנה.
התאטרון הוא כל מה שנותר לו לאחר שני אסונות שגרמו לו לאבד את אשתו ובתו היחידה.
במסגרת הפסטיבל הוא עומד להעלות את "הסערה" של שייקספיר.
אלא שלפליקס צפויה הפתעה רעה. שותפו הבוגדני, טוני חובר לאויבים נוספים שלו ויחד הם מסלקים את פליקס מתפקידו.
כעת כל שנותר לפליקס בעולם הוא תכנוני נקמה וההמתנה להזדמנות.
ההזדמנות נקרית על דרכו בעת שהוא מתקבל בשם בדוי לעבודה בבית כלא כמורה לתאטרון בפרוייקט שיקומי לאסירים.
עוד על הספר שעוסק בנקמה וסליחה, אובדן ואבל, תוכלו לקרוא כאן
ארכיפלג הכלב. פיליפ קלודל. תרגום שי סנדיק. תמיר//סנדיק
קלודל וסנדיק//תמיר עשו זאת שוב.
"ארכיפלג הכלב" נקרא כך על שם המקום הדמיוני בו מתרחשת עלילת הספר. קבוצת איים אשר צורתם יחד יוצרת מראה דמוי כלב.
העלילה מתמקדת באחד האיים האלה, מקום קטן, מוזנח וזניח, אשר תושביו מכירים היטב זה את זה, והזרות של מי שלא נולד שם עומדת לו לרועץ.
אל האי הנידח הזה נסחפות יום אחד שלוש גופות ומתגלות על ידי ראש האי וקבוצת תושבים.
המעשה ההגיוני והצפוי הוא לפנות למשטרה, אך ראש האי מקבל החלטה ומצרף אליו בעל כורחם, או שמא בהסכמה את שאר המגלים לקבור בסתר את הגופות ולא לדבר על כך לעולם.
מדוע? מסיבות פוליטיות וכלכליות.
מי הן הגופות? הדבר הולך ומתגלה, בכל פעם מתבררת עוד פיסת מידע, וההבנה של עומק הרוע מחלחלת, תרתי משמע.
זהו סיפור על היחיד מול הקבוצה, האאוטסיידר מול העדר ועל אופיו של המין האנושי .
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
מלח אל הים. רותה ספטיס. תרגום מרב זקס- פורטל. עם עובד
קראתי את 380 העמודים של הספר בפחות מיומיים, ובין קריאה לקריאה מצאתי את עצמי נזכרת בדמויות.
בשלהי מלחמת העולם השניה מצטלבות דרכיהן של ארבע דמויות צעירות.
יואנה, אחות שמשפחתה מליטא וחזרה לגרמניה, מטפלת בפצועים ומתמודדת עם מצפונה המייסר אותה על אירוע בעבר הקרוב.
אמיליה, נערה פולניה בת חמש עשרה, נמלטת מעברה ומתוצאות ארוע טרגי.
פלוריאן, אמן גרמני צעיר, מבריח חבילה מסתורית.
אלפרד, חייל נאצי צעיר, כמעט נער, בעל מבנה נפשי רעוע שהופך אותו לאכזרי במיוחד.
שלושת הראשונים נפגשים בבריחתם אל המזח, הם בדרכם אל האונייה שאמורה להביא אותם יחד עם אלפי פליטים אל חוף מבטחים. (אירוע הסטורי שאכן התרחש).
זהו רומן פוליפוני, מסופר בארבעה קולות.
מאחר וכל פרק הוא קצר במיוחד, קצב ההתרחשות מהיר וסוחף לקרוא עוד ועוד.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
זיעה. ז'ורז'י אמדו. תרגום רמי סערי. הוצאת רימונים.
הספר הזה הוא ספרות יפה על מציאות מכוערת וכאובה.
הספר הוא כמו מצלמה חצי תיעודית חצי אמנותית. משחקת עם הזום והפוקוס, אבל לא מביימת או ממציאה כלום. היא גם לא מתעדת התרחשויות גדולות.
להיפך, היא מתעדת את ההתרחשויות הכי קטנות ויומיומיות, בשיכון מספר 68, בשכונת עוני קשה בשם פלוריניו, בברזיל.
שיכון שדייריו הם חלכאים ונדכאים, יצאניות, קבצן, נכה קטוע ארבע גפיים, ושאר עלובי החיים.
אמדו בחר מבנה ספרותי מיוחד, ספירלי.
בכל פרק הוא חוזר לאותן דמויות וחושף בפנינו עוד מעט מידע, מדלג במעגלים ויוצר קשרים בין הדמויות והסיפורים.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
רוצים המלצות נוספות? לחצו כאן
