על חפצים חדים ומתח חיובי

כשהבת שלי התלוותה אלי לספריה לפני שנים רבות היא שאלה אותי למה אני אוהבת ספרי מתח או כפי שהיא ניסחה זאת: "ספרים שיש  בהם את המילה רצח "אני לא ממש זוכרת מה עניתי לה, האמת היא שאני אוהבת ספרים טובים, כמעט בכל ז'אנר, אבל ספרי מתח כנראה מאפשרים לי להתקרב במרחק בטוח למקומות והתרחשויות שלשמחתי אינם חלק מעולמי ,אבל אני מסוקרנת לגביהם.

אולי הם גם מאפשרים חוויית קתרזיס כמו אחרי הבהלה בגלגל הענק(שכחו מזה, אני את הרומן שלי עם לונה פארק סיימתי מזמן)

"חפצים חדים" של גיליאן פלין. הוא ספר מתח מצוין, כתוב בצורה סוחפת ומותחת ממש עד העמוד האחרון. לקראת הסוף המתח הופך לאימה ממש

קמיל פריקר היא עיתונאית צעירה, שהשתחררה לא מכבר מאשפוז פסיכאטרי. היא נשלחת לעיירת ילדותה כדי לסקר שתי רציחות של ילדות קטנות.

הביקור והסיקור מעוררים שדים מרבצם ואת השאר תקראו בעצמכם.

זהו ספר הביכורים של גיליאן פלין ובעיניי הוא יותר טוב מ"נעלמת" שלה.

דמותה של קמיל מעוררת הזדהות ומכמירת לב, עוררה בי רצון להושיט יד אל בין הדפים ,לחבק אותה ולהבטיח שהכל יהיה בסדר, ובו זמנית רציתי להגיע כבר אל סוף הספר ולהרחיק ממני את אמה האיומה ובכלל להתרחק בעצמי מהעיירה הזו שמרכזת בתוכה כל כך הרבה רוע.

שורה תחתונה – לקרוא או לא?

אם אתם כמוני חובבי ספרות מתח שיש בה יותר מסתם אקשן- כן, לקרוא ומהר! הוא יסחוף אתכם ויעורר בכם הכרת תודה שהתמזל מזלכם וחייכם שונים לחלוטין מחיי הדמויות ב"חפצים חדים"

"חפצים חדים" יצא לראשונה בעברית בהוצאת עובד ב2009 ורואה אור שוב בשיתוף ידיעות אחרונות וספרי חמד