"הילד בחלון" ספרו המצוין והעצוב של אורן גזית
"הילד בחלון" הוא לא ספר קל, אבל מרגע שהתחלתי לקרוא בו לא יכולתי להניח אותו, והדיון בנושאים שהוא מעלה חשוב.
"הילד בחלון" הוא לא ספר קל, אבל מרגע שהתחלתי לקרוא בו לא יכולתי להניח אותו, והדיון בנושאים שהוא מעלה חשוב.
זה סיפור על בתים, הבית שבו גדלנו, הבית שאנחנו בוחרים לחיות בו, ואם יש מזל הבית הכי חשוב הוא שלנו בתוך עצמנו.
״קורות הולכת הרגל״ החליק לי בגרון בקלילות, בזמן שהחלמתי מהקורונה, בזכות הכתיבה השנונה של דבורה דויטש.
לצד העצב "פעמונים של מאי" מתובל בהרבה חסד, חמלה ומעט הומור
בין עבר להווה, בין מצריים לישראל, נרקמת עלילה מרתקת בספרה של אילה דקל.
"עד שהגשם יחזור"/ סלעית שחף פולג- עוד הברקה מעולה של הוצאת "שתים"
אשמה, סודות, בגידות, וכל זה על רקע של היסטוריה דרמטית.
מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.
20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.