"הטיטניק טובעת אבל הבופה פתוח" – ספרה הנפלא של לילך וולך
לילך וולך מוכיחה שספרות טובה היא "איך" בשירות ה "מה"
לילך וולך מוכיחה שספרות טובה היא "איך" בשירות ה "מה"
קראתי את "תשע דרכים להיפרד" ורציתי שסנונית תספר לי מיליון לילה ועוד לילה.
כמה חשוב שכל ילדה תגדל עם הידיעה שהיא ראויה,והערך שלה לא תלוי בהיותה חלק מזוג.
"מקום לקרוא לו בית" כתוב היטב, מעורר חשיבה, ומוכיח שלא תמיד חייבים לאהוב את הדמות כדי לאהוב את הספר.
הרומן "לא תאהב" הצדיק את ההמתנה והתעלה מעבר לציפיות.
למרות הכאב הנוכח בכל עמוד כמעט "מאז שהלכת" הוא ספר אופטימי.
מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.
20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.