saritflainמה בין הספר של פאולו קאולו לסרט על חייו? ומה טוב יותר , הספר או הסרט?
אחת האמירות הידועות, אשר לרוב היא גם נכונה, היא שהמעבר מספר לסרט מקלקל את ההנאה, הספר תמיד הרבה יותר מוצלח מהסרט.
ובכן- לא תמיד.
הוזמנתי לצפות בסרט ” המסע אל האלכימאי “סרט ברזילאי, אשר מספר את סיפורו האמיתי של פאולו קאולו, הסופר הנודע.
לקראת הצפייה חזרתי וקראתי את ספרו הידוע מכולם “האלכימאי” , (הוצאת כתר) גיליתי שהוא מהנה ומחזק אותי היום, הרבה יותר מאשר כשהייתי צעירה יותר.
חזרתי וקראתי שוב את המשפט בו אני כל כך מאמינה:
“כשאתה רוצה משהו היקום כולו נחלץ לעזרתך כדי שתגשים את המשאלה שלך” גם בסרט המשפט הזה מופיע יותר מפעם אחת, והוא למעשה הציר המשותף לספר ולחייו של הסופר.
בסרט המשפט הוא ” כשאתה רוצה משהו היקום זומם שתקבל אותו” אני מאמינה שההבדל נובע מהתרגום, ויחד עם זאת המילה זומם מתאימה הרבה יותר לדמותו של פאולו קאולו, על פי הסרט.
פאולו הוא נער בעל אישיות עצמאית ואמנותית, שתי תכונות אשר הביאו לו גם תהילת עולם וגם סבל רב בצעירותו. פאולו גדל במשפחה שבה הקונפורמיזם הוא ערך עליון, ובתקופה בה חשיבה עצמאית עלולה ליצור בעיות עם הממשל הקומוניסטי.
הסרט נפתח עם ניסיון ההתאבדות שלו כנער. לפסיכאטר הוא מספר שהוא רוצה לכתוב. הרופא מגיב בשמחה, מהלל את הכתיבה כדבר טוב שעוזר לארגן את המחשבות ומיד ממשיך ושואל : “בחרת לך מקצוע?” כשפאולו מבהיר כי הוא רוצה להיות סופר ומעולם לא חשב אחרת הרופא מפטיר בגיחוך מתנשא “אתה חושב שמישהו ירצה לקרוא מה אתה כותב על עצמך?”
תחשבו מה היה קורה אם לנער הצעיר היה אופי פחות מרדני. ואולי זה היה המבחן החזק ביותר למשפט על התגייסותו של היקום?
פאולו מאושפז, וגם בתוך האשפוז, עם מכות חשמל וסבל נוסף הוא לא מוותר על חלומו ומוסיף לכתוב.
סיפורו של קואלו מסופר בסרט בדרך שאינה לינארית. הוא מדלג בין עבר להווה, בין עולם פנימי של הזיות, זיכרונות וכאב ובין המציאות החיצונית.
הבמאי של הסרט, דניאל אוגוסטו, הוא בעל ניסיון רב בסרטים קצרים ודוקומנטריים. זהו סרטו העלילתי הראשון ואני מקווה מאוד שלא האחרון.
מדובר בסרט שכיף לצפות בו מכמה וכמה סיבות.
ראשית- הסיפור עצמו. הסרט לא מביא זווית רכילותית וגם לא ביוגרפיה משעממת, אלא סיפור מרתק על אדם שדבק בחלומו למרות כל הקשיים, והיו רבים כאלה- כאמור הוא גדל במשפחה קונפורמיסטית. האם אמנם תמכה בחשאי בחלומו, אך היא סוג של צל בבית. האב מתנגד נמרצות ויחד עם זאת ברור לחלוטין שהוא אוהב מאוד את בנו וההתנגדות לא נובעת מרוע, אלא מרצון כן להגן עליו.
בשלב כלשהו האב אפילו מדבר את המילים הנכונות. לרגע נדמה כי הנה הבין את בנו. הוא שואל אותו: “מה הייעוד שלך?” ולמשמע תשובתו של הבן, הוא עונה לו שמכתיבה לא מתפרנסים. אם הרגע הזה בסרט לא היה עצוב כל כך, זה היה מצחיק.
התקופה בה מתחיל הסרט היא שנות ה60 , השלטון בברזיל קומוניסטי, וכל התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם השלטון עלולה להסתיים בכליאה.
כאמור אנו מדלגים עם העלילה בין שנות ה60 לשנות ה80 לשנת 2013. פאולו ואשתו בדרך למסיבה לכבוד 25 שנים להוצאת “האלכימאי” לאור. הם מאבדים את הדרך. פאולו מתקשר מהדרך ומעדכן. כשהוא נשאל:” לאן אתה הולך?” ותשובתו הכה אופיינית לו: “לא יודע, אבל אגיע לאנשהו”
המרחק בין טירוף לשפיות הוא לעיתים צעד אחד בלבד. פאולו משתמש בסמים, שותה את עצמו לדעת, סובל מבעיות נפשיות, ובכל זאת הוא נשאר נאמן לעצמו ולחלום שלו.
בספר “האלכימאי נאמר כמה פעמים כי אישה לעולם לא תרחיק את אהובה מהייעוד שלו. למזלו של פאולו קאולו הוא בחר את האישה שלא רק שאינה מרחיקה אותו מהחלום, היא גם דוחפת אותו להגשמה.אשתו היא זו שמחזירה אותו להלחם על החלום שלו. היא מנערת אותו ואומרת לו שהוא היפי לשעבר שעכשיו מתאים את החגורה לנעליים, עובד בעבודה שהוא לא אוהב ומרוויח כסף שהוא לא צריך. היא אומרת לו :”סופר צריך לכתוב, אם ויתרת..” כשוהא עונה כי לא יוותר לעולם היא אומרת :”אם כך תכתוב”
סיבות נוספות להנאה הגדולה שהסרט מספק הן זויות הצילום הייחודיות שיוצרות תחושה של מסע פנימה והחוצה, קדימה ואחורה בזמן. יש תמונות שממש ממחישות את המעבר הזה, כשהמתרחש בשנות ה60 ובשנות ה 80 מצולם בדיוק באותה צורה ומאותה זווית, כך שהאחת היא המשכה הישיר של קודמתה. כשפאולו יוצא למסע הפיזי והנפשי מגיעה סצנה המצולמת מלמטה, מתמקדת ברגליים הצועדות , ועל הרקע הזה נשמע קולו של מורה הדרך שמלמד את אותם עקרונות אשר בסופו של דבר מצאו את דרכם לספר. בסופה של אותה סצנה, בדיוק מושלם הטקסט מדבר על כך שהחיים הם נס והצילום עובר לזווית אחרת וכל היופי של הטבע נפרש על המסך.
המשחק של כל השחקנים אמין ומרגש. כמו כן הפסקול שתופס את האוזן וממשיך להדהד גם אחרי כתוביות הסיום תורם גם הוא להנאה.
אני יכולה להמשיך ולספר לכם, אבל האמינו לי שתיהנו יותר אם תלכו פשוט לצפות בסרט הזה ולזכות בחוויה מזככת לא פחות מזו שהספר מספק.
אגב, בסוף הסרט יש אזכור קטן לספר נוסף של קואלו וכאן המקום לציין כי “האלכימאי” היא אמנם יצירת המופת שלו שנכנסה אפילו לספר השיאים של גינס ויחד עם זאת הוא כתב 30 ספרים.
זכרו: “כשאתה רוצה משהו היקום כולו נחלץ לעזרתך כדי שתגשים את המשאלה שלך”
אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים?