שרית פלייןשיר לסופשבוע, והפעם שני שירים בעקבות המצלמה
השבוע, באחד מימי החורף שעטה לבוש אביבי, הגעתי לחוף הים.
עבורי, הטבע בכלל והים בפרט, הם שירה.
בחרתי לשתף אתכם בתמונה שצילמתי, והזכירה לי שני שירים.
הנה התצלום ומייד אחריו שני השירים.
החול יזכור/ נתן יונתן (מתוך ״שירים לאורך החוף״)
״החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.״
והשני:
עיר לבנה/נעמי שמר
״מקצף גל ועננה
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם בוקר צח חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו יונה הנכונה למעופה
כי בא השחר והאור
וכל עירי תצא לסחור
ועמוסה היא משא
לעיפה
הנה עירי גדולה כאור
ואת גרגר אבק אפור
גרגר אבק שדבק
לצעיפה
מקצף גל ועננה
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם ערב רך חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו מלכה המחכה לאלופה
כי בא הלילה השחור
עירי מוארת סחור סחור
ואורותיה רביד לך
על צוואר.
הנה עירי גדולה כליל
והיא ארמון ענק אפל
וילדתי בו מולכת
עד מחר.״
אני אוהבת את שני השירים גם בביצוע המולחן שלהם. יחד עם זאת שירו של נתן יונתן אהוב עלי יותר, אולי בשל המסתוריות שבו, שמאפשרת לי להרגיש מבלי להתחייב לפירוש מסויים.
שיהיה סופשבוע של תשומת לב לפרטים הקטנים שמייפים את חיינו, ממש כמו קצף הגלים.