״נערי הפח״ הוא ספרו השני של איציק חדד. דרמת פשע שמעוררת מחשבה על בחירות והשלכותיהן
״נערי הפח״ הוא ספרו השני של איציק חדד, על ספרו הקודם, ״תחנה אחרונה נתניה״ כתבתי כאן
שמחתי לגלות שמה שהפריע לי בעיקר בספרו הקודם, הסברת יתר, כבר לא מתרחש בספר הנוכחי.
״נערי הפח״ הוא ספר עם הרבה יותר תנועה גלויה בעלילה וכמעט ללא הסברים מיותרים.
גם עניין הקפיצות בזמנים השתפר מאוד, אם כי עדיין ישנם מקומות בהם ההאחדה לא מספיקה והמעברים צורמים.
״נערי הפח״ הוא ספר שנכתב ונקרא בכאב.
זה ספר על בחירות שאנשים עושים וההשלכות שלהן. בחירה שגויה אחת שמביאה כמו במפולת דומינו לרצף פעולות עד לקריסה כללית.
זה ספר שמתבונן ותוהה לגבי האחריות של אדם לגורלו.
האם כל מי שיוולד במשפחה מסויימת, יגדל בתנאים מסויימים, יגיע לאותו גורל?
התשובה היא כמובן לא. אבל מה שיותר מעניין זו השאלה עצמה, ההתבוננות.
איציק חדד לא עושה הנחות, לא לדמויות שלו, ולא לקוראים. בכל פעם שנדמה שיש תשובה פשוטה, הוא כאילו אומר לנו: תחשבו שוב״ ומנער את מפת השולחן כשכל הכלים עליה.
מעט על העלילה של ״נערי הפח״ ללא ספוילר:
ברוך מועלם הוא חוקר במחלקת הסמים. הוא גם אחיו של אביתר, שמת ממנת יתר. אביתר היה היחיד במשפחתו שהגיע אל הסמים, וברוך רווי רגשות אשם מתגייס למשטרה ונלחם באופן אישי.
יוסי צמח הוא בעליו של בית קפה שבנתניה, אשר נקלע לחובות לבנקים ולשוק האפור. בנסיונותיו להגן על העסק ובעיקר על אשתו ובנותיו הוא רק מסתבך ומסבך אותן.
בן זיטנר הוא מה שנקרא ״בן טובים״ יליד נווה מונוסון, גדל במשפחה עשירה, יכול להשיג כל מה שירצה, פרט לאהבת והכלת משפחתו. הוא הופך לראש ארגון פשע מקומי.
הסיפור של שלושתם נארג יחד ויוצר סיפור של פשע, אלימות ובעיקר החמצה גדולה.
כאמור, איציק חדד לא עושה הנחות לדמויות שלו. הוא לא מאפשר להן לתלות את המניעים למעשיהם בנסיבות חייהן.
עובדה, מאותה משפחה יצא בן זיטנר הפושע ואחיו המוצלח.
במשפחת מועלם יש את אביתר שבחר בסמים ואת ברוך שהתגייס למשטרה.
מה המסקנה?
אדם אחראי לגורלו?
גם המסקנה הזו לא חד משמעית בספר. אולי האמת נמצאת איפשהו באמצע, אולי גם וגם.