"הדירה ברחוב אמלי", ספרה של קריסטין הרמל (הוצאת הכורסא) הוא בעיניי הגירסה המוצלחת יותר של "הזמיר" מאת כריסטין האנה.
"הדירה ברחוב אמלי", ספרה של קריסטין הרמל (הוצאת הכורסא) הוא בעיניי הגירסה המוצלחת יותר של "הזמיר" מאת כריסטין האנה.
הסיפור בשני הספרים הוא סיפורו המרתק של נתיב ההברחה של טייסים בריטיים שמטוסיהם הופלו על ידי הנאצים והם עצמם ניצלו והוברחו על ידי מחתרת של אזרחים אמיצים.
ההבדל הוא שהספר "הדירה ברחוב אמלי" כתוב בעיניי הרבה יותר טוב, אם כי לקראת סופו הוא נופל למלכודת קיטש.
קריסטין הרמל יודעת לספר סיפור, לבנות דמויות שנכנסות ללב וגורמות לקורא לקרוא עוד פרק אחרי פרק כדי לדעת מה יעלה בגורלן.
"הדירה ברחוב אמלי" , בניגוד לחלק מספריה, כמעט ולא קיטשי, למעט, כפי שציינתי הסוף, וגם הוא לא פוגם בהנאת הקריאה.
מעט על העלילה של "הדירה ברחוב אמלי" ללא ספוילר:
רובי הנדרסון, צעירה אמריקאית מתאהבת במרסל בנואה הפריזאי, נישאת לו ומעתיקה את חייה לפריז.
זמן קצר אחר כך פריז נכבשת על ידי הנאצים וחייה של רובי מקבלים תפנית ראשונה בשרשרת של טלטלות.
במהרה מתברר לה שבעלה הוא לא מי שהיא חשבה, ואינו מאפשר לה להיות מי שהיא.
אבל רובי לא נכנעת לגורלה. בתוך מציאות מורכבת שבה לא ברור לה לאלו מהצדדים משתייך בעלה, היא יוצרת קשר אמיץ עם שרלוט, נערה צעירה, בת למשפחת השכנים היהודייה.
עם ההתפתחויות בעלילה מתהדק הקשר בין השתיים והן עוזרות לנתיב ההברחה שמציל טייסים בריטיים.
בתוך כך יש כמובן גם סיפור אהבה, שלא אגלה לכם פרטים לגביו.
קריסטין הרמל מצליחה להעביר את המסר שגם בתוך התקופה הכי אפלה בהיסטוריה היו אורות לא מעטים.
היו לא מעט אנשים שעשו ככל יכולתם כדי להכניס מעט טוב אל תוך מכונת הרוע.
"הדירה ברחוב אמלי" הוא ספר שקל לקרוא אותו ולכן מתאים גם למשברי קריאה.