saritflain” לתושבי הכפר יש זכות לחשוש מהמסגד, אבל לבילאל יש זכות למסגד במקום שהפך לביתו. וכך שתי עמדות מוצדקות מולידות מחלוקת״
“ארצנו הירוקה והנעימה”, ספרה של עאישה מאליק, הוא פנינה נוספת מבית היוצר של דורית תמיר(הוצאת תמיר).
במשך רוב השבת הסוערת שהייתה אתמול, מצאתי את עצמי מרותקת לספר, הלא קצר הזה(448 עמודים).
מעט על העלילה של “ארצנו הירוקה והנעימה” ללא ספוילר
בילאל הוא אנגלי ממוצא פקיסטני. מוסלמי חילוני לחלוטין, שאפילו חוגג את חג המולד.
חברו הטוב הוא ריצ’ארד, הכומר של הכפר.
בילאל נשוי למרים, אף היא ממוצא פקיסטני, מעט יותר דתית ממנו ועדיין , כדי להשתלב, חוגגת אף היא את חג המולד.
השניים מגדלים יחד את בנה של מרים, מנישואים קודמים, בן האחת עשרה.
אמו של בילאל נפטרת, אך בהיותה על ערש דווי הספיקה לבקש מבנה שתי בקשות.
האחת, לדאוג לאחותה. והשנייה לבנות מסגד בכפר בו הוא גר, כפר בו הוא ומרים המוסלמים היחידים.
בתחילה בילאל חושב שלא לקיים את בקשתה השנייה של אמו, מסיבות מובנות, אלא שעם הזמן הוא משנה את דעתו.
כצפוי, תכניתו לבנות מסגד ביישוב בו אין מוסלמים מלבדו, ומלבד אשתו ובנם,מעוררת תגובות רבות.
תושבי הכפר נחלקים למתנגדים ותומכים .כל מחנה פועל מתוך יצרים עזים.
דווקא הכומר מגלה סובלנות ותומך בתכנית.
דווקא מרים מתנגדת בתחילה.
את השאר קראו בעצמכם. וכדאי לכם לקרוא.
ליבת הקונפליקט והסיפור נמצאת בציטוט הבא:
” לתושבי הכפר יש זכות לחשוש מהמסגד, אבל לבילאל יש זכות למסגד במקום שהפך לביתו. וכך שתי עמדות מוצדקות מולידות מחלוקת״
הכתיבה של עאישה מאליק, והתרגום של תומר בן אהרון קולחים.
אחד הדברים שאהבתי היא הסמליות שבשם הכפר “אחרית בבל” , והרי מה היתה אחריתו של מגדל בבל?
רב תרבותיות שהובילה להרס. התרבויות השונות לא הסכינו להיות זו לצד זו בהרמוניה ולכן קרסו עם המגדל.
“ארצנו הירוקה והנעימה” הוא ספר על רצון להשתייך יחד עם רצון לשמור על המורשת, על חברוּת ואנושיות שמנצחת כל דיעה קדומה,ומצד שני על דעות קדומות שמנצחות חברוּת ואנושיות.
זה גם ספר על שינויים שהם חלק בלתי נמנע מהחיים.
הספר הזה הוא כמו החיים, רגע אופטימי, רגע פסימי, רגע מתוק , רגע מריר.
ויחד עם זאת התחושה הדומיננטית שהייתה לי בזמן הקריאה היא חמימות שנובעת מאמפתיה גדולה לדמויות ותחושת היכרות עמוקה עם מקום שמעולם לא ביקרתי בו.