"להחליף את המים של הפרחים"- ספרה של ואלרי פרין
זה ספר על החיים מול ובצל המוות, על האושר שבפרטים הקטנים בחיים, על אהבה וחמלה.
זה ספר על החיים מול ובצל המוות, על האושר שבפרטים הקטנים בחיים, על אהבה וחמלה.
מה שגרם לי להפוך דף אחרי דף בלי הפסקה כמעט, הם העלילה והדמויות.
כתיבה של פלר יאגי מכשפת. העלילה היא לא העיקר, היא כמעט ולא קיימת.
מעל לכל "החלון והמדרגות" הוא ספר שאהבתי מאוד וגורם לי לקוות שעומרי חורש כבר שוקד על ספרו השני.
מעבר להיותו סיפור אישי וספר על הזוועה הגדולה ביותר,"המקעקע מאושוויץ" הוא גם ספר על כוחה של אהבה וניצחונה של הרוח האנושית על הרוע שקיים אצל חלק מבני האדם.
"המבוגרים" הוא ממתק קריאה מהנה במובן הכי טוב של המילה.
שלושה ספרים שקראתי בשבוע קייצי במיוחד ואהבתי
מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.
20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.