שבוע הספר- ילדים ונוער

1495962186352אחד החגים האהובים עלי ביותר הוא כמובן, שבוע הספר. כן, אני יודעת שמדובר ביוזמה מסחרית של הוצאות הספרים, ולא, זה ממש לא גורע מהחגיגה. אני זוכרת את עצמי כילדה, את ההתרגשות לקראת הביקור בכיכר שאז עוד נקראה ״מלכי ישראל״. המפגש הבלתי אמצעי עם הסופרים, היה עבורי בערך כמו לגלות שמשה רבנו הוא השכן החדש שלי. שנים אחר כך שמחתי לגלות את אותו ניצוץ בעיניים של ילדיי בכל פעם שקיבלו ספר חדש.

כמו בכל שנה, גם השנה הכנתי עבורכם רשימת המלצות ארוכה ומגוונת, לכם רק נותר לשמור ולבחור.

נתחיל מהקטנטנים ביותר:

סדרת האצבעונים  של הוצאת שוקן- ספרי משחק לקטנטנים, עשויים מקרטון עבה וקשיח, צבעוניים ועוסקים בבעלי חיים, כמו שקטנטנים אוהבים , ויש להם גם ייחוד- כל ספרון כזה מגיע כשבובת אצבע מבצבצת מתוכו.

לקריאת ההמלצה המורחבת לחצו כאן

״ככה גם אני יכולה״ יונה טפר. איורים שחר קובר( הוצאת הקיבוץ המאוחד)

את ספריה של יונה טפר לגילאי בית הספר היסודי אני זוכרת לטובה מילדיי הפרטיים ומהשנים בהן לימדתי.

״ככה גם אני יכולה״ הוא ספר חדש שהיא כתבה, מתאים לגילאי שלוש( אולי קצת קודם, תלוי בילד) עד שש בערך.

זהו סיפור על סיטואציה שגרתית של ילדה שהולכת לגן עם אבא שלה, בדרך הם רואים פרפר:

״תראה, אבא, ככה גם אני יכולה!״ היא אומרת ומדגימה בזרועותיה

בהמשך כשהם פוגשים ציפור שואל האב

״ולנתר כמוה את יכולה?״ והיא כמובן יכולה

וכך הם ממשיכים בדרכם ופוגשים צב, ואחר כך פוגשים בדמיון חיות אחרות עד שהם מגיעים לגן. אבא הופך לפיל ונגה היא הפילונת שלו. הנה כאן

האיורים המקסימים של שחר קובר בשילוב הטקסט של יונה טפר יוצרים ספר קטן ומתוק במובן הטוב של הביטוי.

אגב,  גם דפי הספר הזה עשויים קרטון קשיח וכך ניתן להנות מהם גם עם קטנטנים ולהסתפק בשמות החיות והאיורים עד שיגדלו ויסכימו להקשיב לטקסט כולו.

נעבור לגילאי 49

״אילו הייתי אריה״ כתבה חנה גולדברג. איורים אביאל בסיל( הוצאת עם עובד)

שני היוצרים המוכשרים האלה יצרו קסם של ספר, הראשון בסדרת ״אילו״, הנה טעימה קטנה:

״אילו  הייתי נמלה

היתה לי מיטה מאוד קטנה

והייתי מתכסה בפירור עוגה״

לקריאת ההמלצה המורחבת ורעיונות לפעילות לחצו כאן

״גברת עוד״ כתבה טל ניצן אייר אביאל בסיל (ספריית הפועלים)

זהו  על גברת שעסוקה בקניות שרובן אינן נחוצות לה, ואוגרת בביתה עוד ועוד חפצים, עד הרגע שבו אינה יכולה לפתוח את דלת הבית . יש בו כל מה שילדים אוהבים, מקצב מתנגן, הגזמה מצחיקה, איורים נהדרים.

לקריאת ההמלצה המורחבת לחצו כאן

״פנדה יוצאת למרעה״ כתב מאיר שליו. צילומים דן גולדפינגר (הוצאת עם עובד)

ספר חדש של מאיר שליו הוא תמיד חגיגה. הפעם מדובר בספר בסגנון שונה מקודמיו. ראשית, הוא אינו מאוייר אלא מלווה בצילומים בשחור לבן. הוא מתחיל כמידעי והופך לסיפורי.

כרגיל אצל שליו השפה היא כוכבת:

פנדה שואלת את התרנגול: ״ אתה רוצה שארעה אותך?״

והוא משיב לה בגאווה: בוודאי, אני רוצה שכולם יראו אותי״

לקריאת ההמלצה המורחבת לחצו כאן 

מהכלבה פנדה נעבור לכלב אחר

ג׳ונם. כתב צדוק צמח. אייר גלעד סלקטר. (הוצאת עם עובד)

ג׳ונם הוא גור כלבים מתוק, שאורי בן השמונה ואביו אימצו, כמעט בעל כורחם, אלא שלמחרת נעלם הכלבלב מהבית.

כישוריו של צמח כתסריטאי באים לידי ביטוי גם בספר הילדים הזה. הוא כותב כך שהסיפור הופך בראש הקורא לסרט חי.

האיורים של גלעד סליקטר מוסיפים על הטקסט ואף יוצרים אווירה.

לקריאת ההמלצה המורחבת לחצו כאן

לפני שנעבור לילדים הגדולים יותר הנה המלצה על ספר שירים חוצה גילאים:

״נשיקה בכיס ועוד נשיקה״ שלומית כהן אסיף. איורים הילה חבקין(הקיבוץ המאוחד ספריית פועלים)

שלומית כהן אסיף עוסקת בשיריה ברעיונות שמעסיקים הן ילדים והן מבוגרים, מדברת אל הילדים בגובה העיניים,  ונותנת כבוד הן לילדים והן לשפה העברית.

הספר מהדורה מורחבת של ספרה הידוע ״ נשיקה בכיס״. וכולל גם שירים חדשים.

לקריאת ההמלצה המורחבת לחצו כאן

לגילאי 9-12

המשאלה השלישית אוריה שביט. איורים- אביץ( הקיבוץ המאוחד ספריית פועלים)

דני בן התשע צריך להציג בכיתה את הידע שלו על הרצל כשהוא מגלם את דמותו בהצגה. לרוע מזלו הוא דוחה הכל לרגע האחרון ולא מצליח להתרכז במידע. למזלו הטוב הוא זוכה באבן שמגשימה 3 משאלות, וכך הוא זוכה לבלות שלוש שנים בחברתו של הרצל, שלוש השנים האלה הן 3 דקות בזמן אמת וכך הוא מגיע בזמן לבית הספר כשכל הידע לו הוא נזקק ואף יותר מכך צרוב בזיכרונו.

דרך הספר יוכלו הילדים הצעירים להכיר את דמותו של חוזה המדינה והקשיים בהם הוא נתקל.

הספר מנוקד ומחולק לפרקים. מתאים במיוחד לכיתות ג׳-ד

כראמל. מאירה ברנע גולדברג. קומיקס קרן מאי מטקלף

אם במקרה אתם עוד לא מכירים את החתול המצחיק המקורי והשנון הזה, התשובה הישראלית לגארפילד, הילדים שלכם לבטח מכירים. לכם רק נשאר לבקש מהם שיעבירו לכם אותו לקריאה מייד לאחר שיסיימו לקרוא את כראמל 2.

להמלצה המורחבת לחצו כאן

ספרי נוער

השתיקה של יורי. דורית אורגד (הקיבוץ המאוחד)

איליש הוא נער עולה מרוסיה. זמן קצר לפני שעלה לארץ עם הוריו,הכירו הוא וסבתו נער פצוע, אשר אינו מדבר, סיבת השתיקה אינה ידועה להם.

בארץ מתגוררים יורי והוריו באשדוד, בעוד סבתו נותרת במוסקבה וממשיכה לטפל בנער השותק.

סיפור קליטתו של יורי בארץ, ההתאהבות הראשונה, השתלבותו בתנועה וקשיי הוריו במעגל העבודה וסיפורו של הנער השותק במוסקבה נפגשים בסופו של דבר, התעלומה נפתרת וכל המעגלים מתחברים.

הכתיבה של אורגד כמו תמיד קולחת ושומרת על שפה עשירה ודרך הסיפור הפרטי עולים הן קשיי ההתאקלמות שזרים מאוד לרוב בני הנוער בימינו, והן דילמות ורגשות לגיטימיים כמו קנאה וכעס.

״הפרוייקט של מיכל״ אורה קרופיק (דני ספרים)

מיכל, תלמידת כיתה ז׳, מכינה עבודת שורשים לבית הספר, ובתוך כך צצים סודות מהעבר המשפחתי שאפילו הוריה לא מכירים.

אורה קרופיק מכירה היטב בני נוער והדבר ניכר בספר הזה, כמו בכל ספריה,

הדמויות מעלות תמונות לאינסטגרם, מתכתבות בוואטס אפ, משתמשות באימוג׳י, סנאפצ׳ט ואפליקציות של החלפת פרצופים, ויחד עם זאת יש רובד עמוק בספר, שנותן ערך אמיתי לקורא.

בני נוער שיקראו את הספר הזה ירגישו שהסופרת מבינה אותם, מתייחסת אליהם בגובה העיניים, וההתבוננות שלה בהם היא מתוך סקרנות וכבוד.

לקריאת ההמלצה המורחבת לחצו כאן

״עץ השקרים״. פרנסס הרדינג. (הוצאת עוץ)

פיית בת ה14, בתו של כומר ומדען, שקופה בעיני הסובבים אותה. שתי סיבות לכך: היא ילדה, והיא בת. שתי אוכלוסיות שבאותה תקופה היה עליהן לשמוע אך לא להישמע, ולצמצם את נוכחותן כמה שיותר.

כשמשפחתה עוברת בפתאומיות לחיות באי נידח, חושדת פיית שהסיבה לכך היא הימלטות משערורייה, ומחליטה לחקור בעצמה.

מדובר בספר רב רבדים שמביא איתו בצורה הטבעית ביותר את רוח התקופה,(אמצע המאה ה19) את הבדלי המעמדות, משרתים ואדונים, את מקומה של הקהילה באי קטן, את היצרים המניעים בני אדם. את התחרות הקשה בין מדענים שנובעת מאגו, את הסכנות הטמונות ברכילות, סודות ושקרים.

מומללץ בחום לגילאי 14 ומעלה, כולל מבוגרים.

לקריאת ההמלצה המורחבת לחצו כאן

״המשחק״  ו״סלפי אחד יותר מדי״ דנה אבירם (הוצאת רימונים)

את כתיבתה של דנה אבירם גיליתי לאחרונה.היא מכירה היטב את עולמם של בני הנוער, כמו גם את עולם הרשתות החברתיות, ומשחקי המציאות המדומה.

הכתיבה שלה מרתקת וסוחפת, והיא מכבדת הן את בני הנוער והן את השפה העברית.

רוצים שבני נוער יקראו? תנו להם שמתחברים למה שבאמת מעסיק אותם וכתובים היטב, זו הדרך היחידה.

לקריאת ההמלצה המורחבת על ״המשחק״  לחצו כאן

לקריאת ההמלצה על ״סלפי אחד יותר מדי״ לחצו כאן


Tagged , , . Bookmark the permalink.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *