במטבח עם התנ”ך – הילכו שניים יחדיו?

כשנשאלתי מה דעתי לקבל לסקירה ספר ששמו ״במטבח עם התנ״ך- מתכונים לגוף ולנשמה״ התלהבתי והסתקרנתי.

התנ״ך תמיד היה אחד הספרים המרתקים בעיניי( למרות כל מיני מורים לתנ״ך שהצליחו לעיתים לשעמם אותי..)

הקשר בין גוף לנשמה נעשה לי יותר ויותר ברור בשנים האחרונות, ואת המטבח כידוע אני מאוד אוהבת.

כשהגיע הספר , קודם כל דפדפתי וגיליתי צילומים מרהיבים. ( צילומים- בועז לביא) אפילו נזיד העדשים נראה נפלא, ולגרום לנזיד להצטלם טוב זו אומנות.

אחרי שהעיניים שבעו , ביקשתי מהבטן המקרקרת להמתין בסבלנות ועברתי לקרוא את ההקדמה.

סיפורו של הספר מתחיל בסעודת ליל שבת אחד בה התארחה רינה רוסנר. לשולחן הוגש מרק עדשים וסביב השולחן התנהל דיון על הסיפור התנכי הידוע , לפיו מכר עשיו את הבכורה תמורת נזיד עדשים.

הדיון המרתק גרם לרינה לחשוב על רעיון- לנסות למזג את סיפורי התנ”ך ופרשות השבוע בכל ארוחת ליל שבת.

התוצאה היא הספר הזה.

מההקדמה עברתי לקרוא את המתכונים והשילוב שלהם בסיפורי התנ”ך.

לצערי התאכזבתי. לא מהמתכונים, אמנם לא ניסיתי אותם, אבל הם נראו לי ברובם מוצלחים.

הבעיה היא שהרעיון לשלב עם התנ”ך אמנם מקורי, אבל בחלק גדול השילוב נראה לי קצת מאולץ, וגם הדרך בה הוסברה הפרשה/ הסיפור התנכי, לא ממש סחפה אותי לקריאה.

מצד שני, אולי אנשים עם רקע מסורתי/ דתי ימצאו חיבור גדול יותר לספר.