שרית פליין.
״ולפעמים השמחה מתבלבלת
תועה בדרך
לעולם לא טועה בהתכוונות הלב
נעמדת
תוהה,
כיצד להמשיך
איך להגיע אליך
לומר לך
הנני כאן
הלילה ירד כבר
ואת מחכה לה
פותחת עבורה את הדלת המיועדת
ממתינה,
משתוקקת להאחז בה
והיא?
אבדה דרכה
ומצאה את עצמה מייחלת אליך
מאחורי שער הצער.
פתחי את הדלת
לעצבות
ילדתי
תני לה להיכנס
חבקי אותה
השקי אותה
בדמעותיך
ושבי איתה
כמו אם
מערסלת אל חיקה
את בנה הפעוט
עד שירד חום גופו
עד שייעלמו פחדיו
וירדם שוב
גם העצבות היא בתך
ילדתי
פתחי עבורה את דלתך
וכשתתרפק על זרועותיך
שאי לרגע את מבטך
ראי כי ממתינה לך-
זו שתעתה בדרכה.
פתחי דלתות לבך לכל ילדתי
כי לפעמים
השמחה מתבלבלת ונכנסת
ממפתן העצב.״
שרית פליין אוגוסט 16