המלצת קריאה על ספרו החדש של חיים באר
גדעון שורק איש מוסד בכיר לשעבר חולם לכתוב ספר על ימי החרדה של אל עלמיין,בהם ניצב הישוב היהודי תחת איום הפלישה הנאצית.
לצורך כתיבת הספר הוא יוצר קשר עם אלמה ובר,סופרת ומנחת כתיבה מכאן מתחילה העלילה שהולכת ומתפתחת לכיוונים רבים ולוקחת את הקורא למסעות בארצות שונות, בתקופות שונות.
בשורה התחתונה – הספר מומלץ, אבל , יש אבל והוא גדול,הקריאה בספר הזה דורשת אנרגיה לא מעטה. ההתהלכות בתוכו היא כמו כמו ללכת ב״לובר״ בפריז או ב״אופיצי״ בפירנצה:
יש כל כך הרבה מה לראות ,המוח לא מפסיק לקבל גירויים עד שמגיע הרגע שבו כל כך מתעייפים שהולכים בלי לקלוט כלום חוץ מהשלט יציאה. בדרך אל היציאה פתאום רואים יצירה שאי אפשר להתעלם ממנה או במקרה שלנו דימוי יפהפה או אזכור לטקסט אחר, הרבה בדיחות פנימיות , המון רבדים.
אז מה ההמלצה? בדיוק כמו ההמלצה לגבי המוזיאון –
לא לוותר , אבל לבוא כשאתם לא עייפים, לקחת בחשבון שיש דברים שתגלו רק בביקור חוזר.