פרוזה
ספטמבר 2, 2021
צחקתי, בכיתי, הזדהיתי, כעסתי, רק להתעלם ממנה לא הצלחתי
ספר השירים של עינת לביאד "בדק בית" הוא יפהפה, הן מבחינת המראה שלו והן מבחינת התוכן.
“קנאת סופרות” הוא לא רק ספר על ספרות וכתיבה. יש בו אמירה חברתית חשובה, הרבה עבר להיותו ספר ארס פואטי מבריק.
“איך לאהוב את בתך” ספרה החדש של הילה בלום, הוא ספר מרתק, מהפנט אפילו, אבל לא פחות מכך הוא ספר חשוב.
המילה שציערה אותי ביותר בספרה של שלומית מירון ״תמימות שנייה״, היא – סוף.
לא רציתי להיפרד ממנו.
״כאב מרחקים״, ספר שיריה החדש של שרי שביט,(בעריכת ליאת קפלן) כשמו כן הוא, כואב, למרחקים ומהמרחקים. למוות יש בו נוכחות חזקה, לחיים בצלו, אחריו, לפניו.
שני דברים יוצרים סיפור טוב-
דמויות אהיבות ועלילה מסקרנת.
יוכי ברנדס עומדת היטב בשניהם.
