אני ממליצה, פרוזה

הנובלה באגאדובא היא ספר הביכורים של טל כץ(עריכה – גיתית כבירי ומירי רוזובסקי. הוצאת ״שתים״). סך הכל 83 עמודים מודפסים . זו לא הסיבה היחידה

"מי שסוכתו נופלת", ספר הביכורים של צבי בן מאיר הוא אחד הספרים היפים וזכירים ביותר שקראתי

"באורה החיוור של הזרות" ספרה השני של בלה שגיא נפלא לפחות כמו קודמו "שבר ענף ירוק"

"שיעורים בפיתוח קול" של דורית רביניאן מצדיק את ההמתנה הארוכה. עשור מאז ספרה הקודם "גדר חיה"

"עדן" של נגה אלבלך הוא סיפור על המקומות שגורמים לנפש שלנו להרגיש בבית ולנוח, על מערכות יחסים מפתיעות, על נדיבות, ועוד.

"איפה את בקיץ" הוא ספר סוחף מבריק ושופע שנינות, ועם זאת הוא נוגע בנושאים רציניים, כואבים ועמוקים.

״להיות או לא״ ספר המסות של איריס קאופמן הוא חשוב ומצוין